אז ככה, מערכת היחסים שלנו הייתה נקייה בלי שום ריב, מעט מאוד ויכוחים שנגמרו מהר. הייתי ההפך הגמור מהאקס שלה שהיא לפניי שהם היו שנתיים ביחד, שהוא היה חסר אחריות ועשה לה הרבה צרות, ובתחילת הקשר שלנו היא הייתה כמה טוב אני עושה לה ונותן לה שקט לעומתו. היה לנו חיבור מדהים ומהיר, ובשבילי היא הייתה האהבה הראשונה האמיתית. אבל מה, לא הכל ורוד. אנחנו באים מבתים שונים, אצלי הבית דתי לאומי ואצלה חילוני , (אני דתל"ש) אבל זה לא היה מפריע לה אישית כי אני כמוה ואין לי בעיה עם הכל. לעומת זאת, היא הרגישה לא בנוח להיות אצלי בתקופה שהיינו יחד ( קצת יותר מחצי שנה), בשילוב עם העובדה שעקב שהבית שלי דתי אז ההורים יכולים להחליט לפי העקרונות שלהם ( לא יכולנו לישון ביחד אצלי , אז זה היה אצלה למשל) או הרכב המשפחתי שלא יכלתי להוציא בסופשים כשהייתי חוזר מהצבא מאותן הסיבות. כנראה זה העיק עליה, היא לא יכלה עם הדברים האלה , בשילוב הרצון שלי ללמוד בקרוב ולהיות במעונות במוסד שנמצא 40 דקות מאיתנו, ואפילו קצת דברים אישיים עליי כמו זה שאני טוב מידי אליה וגם אם לא ממש ארצה לעשות משהו בשבילה אז אעשה בכל זאת.. הדברים האלה הפריעו לי ממש כי כל דבר כזה עשיי בלב שלם וכי באמת אהבתי אותה המון. חשוב לי לציין, היא לא בן אדם רע. לגמרי ההפך. יש לה לב מדהים , בחיים לא זלזלה בי והשקיעה בי את המקסימום שלה. המשפחה שלה ממש אהבה אותי ושמחו בכל ביקור שלי אצלם, לכן אני מניח שהם לא קיבלו את הפרידה בצורה טובה ( ביחס לאקס שלה שהם אמרו לה שתפרד ממנו בגלל כל מה שרשמתי לפני), וגם המשפחה שלי אהבה את החברה והופתעו ממש מהפרידה כי הם לא מספיק ראו אותה ( בגלל מה שרשמתי לפני ) ובדיוק גם היינו אמורים לאכול ארוחת שישי ביחד כולם ...
אני באמת מבולבל, הסיפור הזה גורם לי לחשוב שלעולם לא תהיה לי מערכת יחסים אמיתית וארוכה בגלל הבעיות האלו, ואפילו התחלתי לפקפק בעצמי שאולי אני צריך להיות רע יותר (מה שאני לא )
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות