האקסית שלי רעילה לי אבל אני עדיין רוצה לחזור אלי מה לעשות?

היי לכם אנשים.
אני רוני בן 33 וכעת אני נמצא בסיומה של זוגיות כשנפרדנו ממני אבל אני עדיין רוצה לחזור כשאני לא באמת צריך.
הייתי בזוגיות של שנה עם בחורה שהייתה קטנה ממני והיא בת 22. גרנו ביחד כל השנה והקשר היה מאוד אינטנסיבי.
בחודשיים הראשונים כשהכרתי את הבחורה הכל היה ורוד ומדהים והיינו דיי בטוחים שאנחנו מתחתנים ואני חשבתי שמצאתי את האחת.
ואז דברים התחילו להשתנות…
כשנכנסתי לקשר הייתי בן אדם שמאוד אוהב את עצמו עם בטחון עצמי שלם שמפזר רק אור והומור לעולם והייתי מאוד חזק אופי עם חוסן נפשי.
במהלך הקשר התחלתי לזהות שהיא מתחילה לקחת אותי ״כמובן מאליו״ ואיכשהו בגלל שהייתי חזק בקשתי לעצמי להשאר שם כי שם דבר לא הזיז לי.
דרשתי ממנה בתוקף לשנות את ההתנהגות כלפיי אבל במקום זה קבלתי חוסר סבלנות.
בחוויה שלי האהבה הייתה כל כך גדולה שרציתי להתחתן איתה וקצת החלקתי דברים שאולי לא הייתי צריך להחליק.
לאט לאט בתוך הקשר גיליתי משהי שיש לה קשיים רגשיים ושיש לך תכונה של ביקורת עצמית וביקורת לסביבה מאוד קשים ושהיא תמיד חייבת לשלוט בסיטואציה.
שזה אומר שהיא גם התחילה לבקר אותי…
בהתחלה זה היה בדברים קטנים ולא הזיז לי כי שוב הייתי מאוד חזק אבל לאט לאט החודשים עברו וכל מילה או פרשנות שהיא הטיחה בפניי בצורה אלגנטית התחילו להתערם וליצור לי חורים ענקיים של חוסר בטחון וחוסר הערכה ואהבה עצמית.
האמת שהייתי דיי עיוור לזה בגלל שחשבתי ששום דבר לא יכול לפגוע בי ובראש שלי אני בן אדם חזק.
באישיות שלה היא טיפוס קרייריסט שהעבודה שלה קודמת להכל בחיים וכנראה גם הרבה על חשבון הזוגיות.
זה גרר להמון ריבים בקשר כי הרגשתי שהיא לא נותנת לי צורך בסיסי של אהבה מספקת ושהיא מעוניינת להיות איתי או לחשוב עליי לעיתים.
היא כן אוהבת אותי מאוד ותהליך הפרידה מאוד קשה לה והיא בכתה לי את חייה כשנפרדנו. אבל בשוטף ההתנהלות בזוגיות הייתה לא טובה עד שהרגשתי התעללות רגשית מצידה.
למרות זאת… כל מה שאני מספר ואני עדיין מעוניין לחזור אליה (לא בכל מחיר) אבל עדיין רואה בה האישה שלי והיא מנסה לשמור איתי על קשר אחרי הפרידה בזה שהיא כל הזמן בוכה לי בטלפון. אז בקשתי ממנה שאם היא נפרדה ממני אז היא לא יכולה לצפות שמצד אחד היא תדחה אותי ומצד השני תרצה את בתשומת לב שלי ותבכה לי בכל פעם שהיא תרצה לפגוש אותי ושאני. חסר לה.

כל מי שמסביבי שזה חברים, משפחה וכו׳.. אומרים לי להזהר ממנה ולשחרר אותה מהחיים שלי שאגב לעולם בקשרים הקודמים שלי המשפחה והחברים שלי לא הביעו דיעה ואם הם הביעו זה אומר משהו.
אבל היום אני נמצא בדכאון קשה על הפרידה ואני לא אוכל ולא יוצא מהמיטה כי שוב גרנו ביחד וכל זכרון תקוע לך בראש.
אני מאוד רוצה להחזיר אותה אבל זה כאילו יש לי מסך בראש שמקשה עליי להפנים את ״למה זה לא טוב לי״ והמח סוג של מתעלם לגמרי מהדברים הלא טובים ועם כמה שאני מספר לעצמי שזה לא טוב המח שלי חסר שליטה לגבי העניין הזה.
כרגע אנחנו כבר לא ביחד שבוע וחצי ולא מדברים כבר יום אחד מאז שבקשתי ממני לא לשמור איתי על קשר.
ואני שואל אתכם חברים איך להפנים שהיא לא בשבילי? איך לשחרר מהשיט הזה?
למה זה לא קורה באופן טבעי ?

משפטים כמו : ״שחרר אחי!״ , ״תעיף אותה לאף עזאזל״ או כל מני משפטים בסגנון לא באמת תורמים לי והמח שלי מדחיק אותם כאילו שהם לא נאמרו.

חשוב לי לציין שאני לא מסוגל להכיר נשים אחרות כרגע וזה לא שחסר לי משהו- לגבי זה הבטחון שלי עדיין איכשהו נשאר. אבל הערכה עצמית שלי בלהיות בן זוג טובה הגיעה לשפל.

אני דיי משותק ובסערת רגשות.

אשמח לעצות רגישות ועמוקות במיוחד ב-
איך להפטר מהאובססיה ולנתק את התלות הרגשית?
איך להחזיר לעצמי את הערכה העצמית והבטחון שנאבדו לי בדרך?