אז ככה, אני מתמודד עם איזושהי בעיה כבר כמעט 10 שנים מאז שאני בן 19. אני לא מוצא את עצמי בחברה בגלל מעברים ומהפכים שעשיתי בחיי. אני ניסיתי לעשות שינויים, אך התחושה הרעה לא נפתרה. אני לא אומר שמקום אחר יהיה יותר טוב. להיפך, כנראה שיהיה יותר מסובך. פשוט אני מרגיש שבא לי לחוות ובא לי להיות במקום חדש למרות שאני מבין שזה יבלבל אותי כי איזה משפחה אקים, במדינה אחרת! והילדים שלי לא ידברו עברית! אז אני מפחד מזה וכן אני יודע שיש את הכלל הזה ש'לא בורחים' וכו. אבל אני מרגיש שדי! אני רוצה לחיות ופה רע לי. מבחינת הלימודים אני לא שלם עם התחום. ויש לי מבחנים אני נכשל כי אני לא לומד. יש לי עכשיו מועד ב ואני מרגיש שאין לי מוטיבציה ללמוד ואפילו יש לי מעין משאלת לב שכביכול לא ילך לי ואז אני אלך מפה בתואנה שאני הולך ללמוד משהו אחר במדינה אחרת. אני אוסיף שבשנים האחרונות נוצרה לי בעיה נוספת - אני נמשך לבנות אבל יצא לי התנסויות עם בנים שמאוד בלבלו אותי ואפשר להגיד אפילו ששיגעו אותי. אני יודע שאני נמשך לבנות אבל חוסר הניסיון פלוס הניסיון המפוקפק שלי (שעשיתי אותו כי לא הלך לי עם בנות), מציק לי מאוד . לכן בא לי ללכת לעבור מדינה וזהו. מבחינת המשאבים והויזות זאת לא ממש בעיה. האם זה לגיטימי לעשות צעד כזה? אם אני אתחיל שם ללמוד זה יהיה כבר בגיל 30, וזאת מדינה שאני בכלל לא רוצה לחיות בה אלא רק ללמוד בה בגלל התנאים המקלים, מה שאומר שלאחר הלימודים אצטרך להגר שוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025