המשפחה של בעלי מתנהגת אליי מאוד מגעיל, מזלזלים ופוגעים בי כל הזמן

שלום לכולם ותודה מראש,

הסיפור הוא כזה: אני ובעלי נשואים באושר כבר 3 שנים ובזוגיות כבר 5 שנים.
בינינו הכל מצויין, מסתדרים טוב, חברים ובני זוג טובים, תומכם האחד בשניה ובאמת כל מה שיכולתי לבקש. עד שזה מגיע למשפחה שלו.. ומיד אסביר.
שתי האחיות שלו מהרגע שנכנסתי אליהם לבית - עושות לי את המוות. עוקצות אותי, צוחקות עליי, מגלגלות עיניים ומתחצפות. התעלמתי.. וגם ההורים שלו אף פעם לא התערבו עד שזה הגיע לרגע בו בעלי אמר להם שהוא עומד להציע לי נישואים (אף הלכו איתו לבחור את הטבעת) - אני כמובן לא ידעתי מהצעד הזה.
מאותו הרגע, חמותי שינתה את עצמה.. עשתה לי פתאום משום מקום שיחה שאני משקרת לגבי מקום עבודתי ולגבי כל מיי שאני למעשה.. "מי יקח פישרית צעירה כמוך לעבודה כזו?", "את שידרגת את מי שאת באמצעות שקרים רק כדי להרשים אותי!", "אתם לא באמת אכלתם קציצות שאת הכנת.. את משקרת לי שאת מכינה ולמעשה מי את חושבת שאת מתחרה בקציצות שלי?!"

באמת שאין די מילים כדי לתאר את כל מה שעברתי.. צרחות בגינה מול כל השכונה שאני שקרנית, שהיא מביאה לי את בבת עיניה, בנה בכורה, שאני לובשת לבוש מתנשא ושהיא תלמד אותי איך מתנהגים בבית.
אני הגבתי בהלם מוחלט. מעולם לא שיקרתי, מעולם לא המצאתי ומעולם לא הייתי מספרת אם היא לא הייתה שואלת וחוקרת אותי (אני באמת לא מהאנשים שמשוויצים בהישגים וכולי..), יתרה מכך, החברה הכי טובה שלה היא המורה שלי מהתיכון שמכירה אותי ואת אחותי.. תלמידות טובות ולא אוסיף יותר.
לאחר שניסיתי לברר מאיפה זה בא היא הודתה שזו הבת שלה שזרעה בפיה את המילים והתחילה לבכות שהיא מנסה להתקרב אליה.

ימים עברו.. הכנות לחתונה -
1. חמותי לעתיד ביטלה לנו את האולם (שסגרנו יחד עם ההורים מ2 הצדדים), כך סתם ב11 בלילה כשבעלי לעתיד טס כבר לנפאל אני מקבלת ממנה שיחת טלפון (נפל לי הלב שקרה משהו.. וכך אמרה: "החתונה לא תתקיים באולם שסגרנו. היינו שם, היו דין ודברים, צעקות וביטלנו. ועכשיו אנחנו יצאנו מפגישה באולם אחר.. קבענו לך ולהורים פגישה שם עוד יומיים (ללא החתן, כן?).. מרוב הייאוש סגרנו באולם החדש.

2. היא רצתה לבוא עם שמלת כלה לבנה.. ממש מחוך צמוד וחצאית נפוחה של כלה בחתיכה אחת. שמלת כלה, לבנה לחלוטין. הראתה לי תמונה ואמרה שזו השמלה שהיא בחרה בשבילה.. הבלגתי ולא אמרתי כלום. כי אם תבוא כך ההצגה תהיה על חשבונה.. לא שווה להתעצבן.

לאחר החתונה - המרצע יצא מהשק.
כל מפגש מלווה בירידות עליי.. עקיצות ודברים שהשתיקה להם יפה.
רק הצלחת שלי בקידוש שבורה, מלוכלכת ואדומה בעוד האחרות לבנות ונקיות.. כוס השתיה שמונחת בצד תמיד מלוכלכת.. (רק שלי, שבוע אחרי שבוע.. שנים).
מוזגת לי לצלחת עצמות של עוף ללא בשר או זנב של דג (רק הידרה ועור).. אני כמובן לא אוכלת.., מביאה לנו שניקח לבית שאריות שהיו אצלם שבועיים במקרר,
כשהזמינו פעם אחת למסעדה איך שהגיע המנה שלי לשולחן (ספגטי ב30ש"ח שבחרתי רק לפי המחיר שלו מאי נעימות) היא לקחה את הצלחת מעברו השני של השולחן, העבירה לצלחת שלה והשאירה לי ביס (ולא אף אחד לא חלק).
חמותי והגיסות רק יורדים עליי בלי סוף ואני באמת לא מבינה מה עשיתי.
אני תמיד חברותית, תמיד עוזרת להגיש ולפנות מהשולחן ולסדר כל דבר במקומו (מה שבנותיה לא עושות), תמיד מכבדת ומעולם לא התחצפתי אליהם.

שיא השיאים היה כאשר חמותי הרימה לי טלפון יום אחד (ללא שום תקדים.. באמת לא היה כלום. אמצע שבוע) ופשוט אמרה לי שמאז שהבן שלה ואני יחד, אין לו שמחת חיים. ולבן שלה מגיעה שמחת חייםםםםםםםםםםם! (בצרחות..) ואני פשוט פרצתי בבכי, ובקול חנוק ביקשתי ממנה לחזור על המשפט כי הבן שלה על הקו.. והיא בתגובה פתאום רק שיבחה אותי ואת המשפחה שלי מולו.
למחרת היא סיפרה לבנותיה שאני סיפרתי שזה מה שהיא אמרה לי ושהמצאתי עלייה הכל. נשבעה לבעלי שלא היו דברים מעולם.
מילא לא להתנצל אבל גם להכחיש?.. מאז.. הכל נהיה רק גרוע יותר. הבנות מתעללות בי בלי סוף וגם היא. מצד אחד המשכתי להגיע כי בעלי ביקש. שוחחתי עם חמותי שבאתי ליישר את ההדורים למען המשפחה ולמען X(הבן שלה,בעלי).. אבל זה לא יכול להימשך ככה, לא עשיתי דבר שההתנהגות הזו מגיעה לי. והיא בתגובה ענתה "אין בעיה, רק אם תבטיחי לא לשקר יותר" (מעולם לא שיקרתי..)
היא אישה מאמינה ושומרת שבת אז אמרתי לה שאני לא משקרת.. ויותר מזה אני רק אישה קטנה שלא מבינה דבר.. אבל יש מישהו למעלה שרואה ושומע הכל. היא יודעת מה היא עשתה לי וגם אני.. לקח לי המון זמן עד שבעלי הבין והאמין למה שסיפרתי.. כי היא תמיד תופסת אותי שאני לבד ואין אף אחד בסביבה. ואני מבינה אותו כי הוא ממש בין הפטיש לסדן.. זו אמא שלו.
מגיל 5 הייתי אוספת את דמי הכיס שלי ומתנות ימי ההולדת - על מנת לקנות להוריי מתנות בחגים, בימי ההולדת וכך גם נהגתי עם משפחתו של בעלי לפני החתונה.. מכספי שלי.. כדי לכבד אותם וכי ככה אני רגילה. חמותי לעומת זאת פירשה את זה כלקקנות וחנפות.. אז הפסקתי.. רק בחגים ממש גדולים אז מתנות צנועות מאוד ליחס..
אבל באמת שעשיתי זאת לפני כן מכל הלב.

באמת שאין די מילים אבל ההתעללות רק מחמירה. מה אני יכולה לעשות?
האם להפסיק להגיע/להמעיט בביקורים?
שיחה לא תעזור כי חמותי לא מודה בכלום וטוענת (עדיין) שלא עשתה כלום.