אני אתחיל ואומר שאני הייתי ילדה מתוקה, טובה ורגישה. מה שעברתי בחיים בילדות ביסודי בתיכון
במבט לאחור אלימות, חרמות כל שלבי החיים. ילדה שרצתה אהבה וחטפה כאפה אחרי כאפה. היום אני בת 30,לא אותה ילדה קטנה שהייתי. השריטות כאן והם פה כדי להשאר. איבדתי את עצמי ואת שמחת חיי שנותר בי. הריקנות כואבת ואי אפשר להעביר עוצמה בכתב. אני כותבת מהמיטה, אחרי עוד יום שוחק נפשית, שבו אני לא באמת קיימת, הכל עובר לאוטומט. ההורים נמנעים ממגע או תקשורת והתעניינות.נמחשבות הקשות לעתים קרובות מאד. אני. לא מסוגלת לשאת יותר את עצמי, או את התופעות לוואי שנקראת חיים. אין לי את האומץ, אבל הייתי שמחה פשט לסיים הכל ולהגיד שלום יפה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025