אני מקווה שאני לא נשמעת רעה או מגעילה.. יש לי. בן זוג אנחנן כבר חצי שנה ביחד זוגיות מעולה.
הבעיה היא שאני לא מקנאה לו אלא אני מקנאה בו..
שנינו בני 22 עם אותם שאיפות בחיים ורוצים להצליח בענק ודוחפים אחד את השנייה אבל אני די מקנאה בו, הוא חכם ברמות מטורפות בוגר לגילו בצורה לא נורמלית (גם עלי אומרים שאני בוגרת אבל הוא בכלל) הוא כבר עובד בין שנה וחצי שנתיים (ישר אחרי צבא) בתור משהו שאנשים בני 30 חולמים להגיע אליו. הוא מצליח הרבה מעל הממוצע גילאים שלנו.. יש לו מטרות ברורות, יודע מה רוצה ללמוד יש לו תוכניות להכל וחד משמעית הולך להצליח בחיים, הרבה ביטחון, תמיד עם במרכז, יודע לדבר, מתחבר בשנייה לאנשים חדשים. וגם לי יש שאיפות וחלומות אבל לפעמים אני מרגישה חוסר ביטחון שהוא יותר מוצלח ממני. אמא שלי אמרה לי להעריץ אותו שזה הגבר שלי ובמקום לקנא לראות בו כמו המנטור שלי. אבל קשה לי שכל פעם אני מרגישה שהוא יותר טוב ממני כשהוא בכלל כל הזמן אומר לי שהוא דמיין שתהיה לו חברה הרבה יותר בינונית ושהוא לא מאמין שהוא איתי..
זה ממש רע שאני מקנאה בו? אני נגעלת מעצמי שאלא התחושות בי אצל חבר שלי שזה בן אדם שאני הכי אוהבת בעולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025