האם לספר לבן זוג שלי על תמונות עירום ששלחתי בעבר?

בתור נערה הייתי חסרת ביטחון עצמי,דיכאונית ובודדה. אם להיות כנה רציתי תשומת לב ולא קיבלתי, לא היה לי קשר עם בנים ולא היו לי הרבה חברים אז בתור תעסוקה דיברתי באינטרנט עם גברים מכל מיני פרופילים אנונימיים ואז זה התגלגל לתמונות עירום (ללא פנים למזלי) ששלחתי להם והרבה, אהבתי את התשומת לב ולא חשבתי על ההשלכות, הייתי מצלמת תמונות של הגוף שלי ביום יום ומפיצה אותם בעצמי
זה היה בעיקר בגילאים 16-17 וקצת 18
נגיע לפואנטה, יש לי בן זוג עכשיו, הוא הכיר אותי במחשבה שאני מאוד תמימה
בת 19 ומעולם לא הייתי בזוגיות, 0 ניסיון מיני, אפילו לא התנשקתי
הוא ראה אותי בתור ילדה טובה מהתחלה וכיבד אותי, אמר לי כמה שהוא אוהב ומעריך את זה, הוא הראשון שלי בהכל תמיד הייתי שמרנית לגבי דברים כאלה ונגד סטוצים לא נתתי לסתם גברים להתקרב אלי.
אבל לאחרונה נזכרתי בכל הסיפור הזה ואני מתחילה להרגיש אשמה.. כאילו הוא חושב עלי דבר אחד אבל יש צד מסויים שהוא לא מכיר בי
לא סיפרתי לאף אחד ואם אני לא אגיד לו הוא לא יגלה שזה כנראה הדבר היותר חכם לעשות, למרות שהמחשבות רודפות אותי ואני מאוד רוצה להיות כנה איתו
אבל איך אני אגיד לו את זה?
׳׳מאמי הייתי שולחת לגברים תמונות עירום כי רציתי צומי׳׳? זה נשמע מאוד מאוד רע
וזה לא שהוא היה שמרן ובתול לפני שהוא פגש אותי, היו לו הרבה בנות לפניי אבל אני מרגישה שזה עדיף על התמונות ועל זה שהתנהגתי בצורה כזאת זולה כלפיי הגוף שלי באיך שיזמתי הכל ונתתי למלא גברים שאני בכלל לא מכירה לראות אותו, הוא גם בא ממשפחה די שמרנית.
חוץ מזה שלמרות שאני סומכת עליו תמיד יש את הסיכוי שאם מישהו אחד ידע עוד אנשים בסביבה שלי ידעו וזה ימשיך לדלוף החוצה..
בקיצור ההגיון אומר לי לא לספר אבל אני כל כך רוצה לשפוך את זה החוצה ולתת לו לדעת, שלפחות יהיה בן אדם אחד שמכיר אותי
אני סגורה בכללי, יש הרבה דברים שאני שומרת גם מהאנשים הכי קרובים מרוב שקשה לי להפתח ולסמוך על אחרים ותמיד רציתי שיהיה מישהו שאני אוכל לספר לו הכל ושימשיך לאהוב אותי בלי תנאים.. אני פשוט לא יודעת אם זה מתאים כל כך שהוא ידע את זה ואם זה שווה את זה
כדאי לי לספר לו? ולגברים פה, הייתם רוצים לדעת? איך הייתם מגיבים אם חברה שלכם הייתה מספרת לכם דבר כזה?