מאז ומתמיד הייתי בחורה של קשרים רציניים, את הראשון הכרתי בתיכון היינו כשש שנים יחד ונפרדנו בצבא.
השני הכרתי אותו בעבודה לקראת סיום השירות שלי והיינו ביחד כשלוש שנים, והשלישי הכרתי באפליקציית היכריות נמשך שנה וחצי, כיום אני חצי שנה לבד, מנסה את מזלי באפליקציות ובכל מיני קבוצות של היכרויות, יצאתי לכמה דייטים וכל פעם התאכזבתי מחדש, פעם הוא לא היה הטעם שלי, פעם לא היה חיבור,פעם הוא לא רצה ופעם אני הרגשתי שזה לא הולך לכיוון רצני, מסתכל ממש כי אני רוצה להיות עם משהו שירצה אותי ושביחד נעוף ונתקדם למעבר דירה משותפת ובעזרת ה להקים איתו משפחה אבל המצב הוא שגברים היום רק שומעים את המילה:"חתונה" נלחצים ובורחים? ואני שואלת למה? למה להיבהל אנחנו כבר בשלב כזה שכולם רוצים ומכוונים לזוגיות רצינית אז למה גברים מתקשים לקבל את זה עדין? זה לא ברור מאליו שאם טוב לכם והכל מושלם אז שיום יבוא ותתחתנו?
מיציתי את הלבד שלי אני בנאדם מאוד זוגי שמאמין באהבה ותשוקה זה חלק בלתי נפרד אבל גברים מפרשים את זה כיאאלה אפשר להזרים... לא! אני לא רוצה רק את זה ! אני רותה גבר שירצה אותי בלי קשר לגוף שלי ולמיניות.
אני באמת מתוסכלת מהמצב, תמיד רציתי להיות אימא צעירה יחסית (להתחתן בגיל 26 ולהקים משפחה משלי) אבל אני לא רואה את זה קורה אפילו לא בגיל 30...
מבקשת את עזרתכם בהכוונה מה אני עושה לא בסדר? אני כנה,מצחיקה, חמה,מדברת לעניין,ובאמת באמת רוצה משהו רציני וטוב, גבר שיאהב אותי ואני אותו, שנעוף ביחד ושנטייל ושנעשה הכל ביחד, ושכל אחד מאיתנו התקדם בתחום שלו ושנכיר את החברים אחד של השני והמשפחות ושנהיה פשוט אחד עם השני לנצח ולא אצטרך לחוות בגידות,או סירוב לחתונה,או משהו שלא מסתדר כי אני באמת פנויה ורוצה להאמין שיש בנאדם שמתאים לי.
תודה לעונים אשמח לתשובות כנות ולייעוץ כנה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות