שלום לכולם, אני שי בת 20 ובן זוגי 23. בקרוב נהיה ביחד שבעה חודשים.
אז ככה הבעיה שלי היא כזאת,
אני בחורה מאוד הרסנית בעיקר לעצמי אבל זה פוגע המון בבן זוג שלי…
ירשתי את זה מאבא שלי, אנחנו לא מעריכים כלום ורק עושים לעצמנו כאב ונהנים ממנו.
יש לי בעיה עם מחשבות טורדניות שאני מתחילה לחשוב על נושא מסויים שאני לא רוצה לחשוב עליו, ומתחילה לריב עם עצמי במחשבות אם כן לחשוב על הנושא לא לחשוב וזה משגע אותי. התחלתי טיפול פסיכיאטרי בצבא כשהתגייסתי אך זה לא שיפר אצלי כלום.
אני אתן לכם כמה דוגמאות כדי שתבינו את מצבי
לדוגמא כשהבן זוג שלי רוצה שניפגש אני תמיד אומרת לא, למרות שאני ממש רוצה לראות אותו אבל אני אגיד לא ואתעקש שלא ניפגש ואני מתחילה לפחד שאני עושה את זה כדי לראות אותו מתבאס.
או עכשיו לדוגמא, חבר שלו וחברה שלו נפרדו והם גרו ביחד בעיר שלי, חבר שלי גר במרחק של שעה ממני והחליט שהוא רוצה שהם יעברו לגור ביחד כדי שהוא יצא מהדירה של ההורים.
בהתחלה מאוד שמחתי שהוא יהיה קרוב אליי ופתאום התהפכתי והתחלתי להגיד לו שאני רוצה לעבור לגור בדרום שזה בערך שעתיים נסיעה מהעיר שלי, רק כדי לגרום לו להתבאס ולשמוע ממנו אומר שהוא לא יעבור.
אני מודעת לזה שהמחשבות שלי לא נורמליות וזה משתלט עליי כל יום.
אני גם מאוד אובדנית בנוסף כי אני משתגעת מהמחשבות האלה והידיעה שכנראה זה לא יעלם לי לעולם.
אני לא רוצה לפגוע בו אבל אני תמיד עושה את זה, ושלא נדבר על זה שאני כל שבוע מאיימת שניפרד סתם ככה בלי סיבה.
הוא מאוד אוהב אותי ומבין שאני הרסנית ולמרות זאת לא רוצה לוותר עליי, אך מאוד קשה לי עם העניין, אני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה לגרום לו לסבל ומעדיפה לוותר כדי שתהיה לו זוגיות נורמלית אך הוא לא מוכן לשמוע.
אני יודעת שאני אמשיך להיות ככה בכל זוגיות ובכלל בחיים שלי.
יש לכם עצות בשבילי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות