שלום לכולם. מאז שאני זוכר את עצמי אני לא בן אדם כל כל חברותי. לא יצרתי קשרים חברתיים כל כך גדולים. אני בן יחיד ככה שכל הזמן אני לבד. גם בבית.
בצבא המצב היה אותו הדבר. רוב הזמן מצאתי את עצמי לבד, בלי יותר מדי חברים, לא מרגיש שייך לשבוצה כלשהי. השנה התחלתי ללמוד באוניברסיטה ואיכשהו בין השחרור לתחילת לימודים(שנתיים) הבנתי שאני אמור לשנות את הגישה שלי ולהיות קצת יותר מחובר לאנשים. הייתי בטוח שבאוניברסיטה יבוא השינוי, ואנשים ירצו להיות איתי ואני איתם. לצערי קרה בדיוק ההפך והכל חזר להיות אותו הדבר. לכולם יש עם מי לדבר חוץ ממני. אני פשוט לבד. מבלי להיות עם מישהו. זה פשוט נראה לי מוזר איך כולם כבר בקבוצות ואף אחד פשוט לא שם עליי ולא יודע מי אני. למרות שכמעט כל הזמן אני לבד, זה כאב שפשוט אי אפשר להתרגל וזה כמובן גם משפיע על התפקוד שלי בלימודים. אני פשוט כועס ועצוב כל הזמן ולא יכול להתרכז. אני כותב את זה בעיקר כדי לפרוק אבל גם הייתי רוצה לשמוע מכם עצות או רעיונות מה אפשר לעשות לפני שיהיה מאוחר מדי :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025