אתמול היה חתונה של חבר שאני מכיר אותו הרבה זמן לעתים היינו חברים די קרובים. אז הלכתי לשמח חתן וכלה כי זה חשוב וזה מצווה , הבעיה התחילה שלא הרגשתי בנוח שם , היה לי אפקט הזרקור יענו הרגשה שכול מי שהיה שם מסתכל רק עלייך אני יודע שהכול בראש ובמציאות זה בכלל לא ככה לאף אחד לא איכפת . כי לכול אחד יש את החרא שלו בחיים . אז למה בכול זאת אני הרגשתי בסיטואציה החברתית זו כול כך לחוץ, מתוח , לא משוחרר , פשוט להיות אני כמו שאני מתנהג עם המשפחה הגרעינית שלי , לפעמים זה מתיש אותי . כי מה שאני מרגיש בפניים עמוק בלב זה שאני אוהב אנשים ורוצה להיות בחברתם , כנ"ל גם הפוך כמעט כול אנשים שאני פוגש אוהבים אותי ורוצים להיות בחברתי , אבל בפועל שאני נוכח עם אנשים אני נהייה ,כבוי , מפוחד, ולחוץ , ואוטומטית אחרי כמה מילים שאני מחליף עם אנשים אני ישר בורח לטלפון או לשתיה ומוריד את הראש נמנע מלייצר קשר עין עם אנשים כי אני מתפדח נורא מהר.
ממה זה נובא ?
האם זה מעיד על חוסר ביטחון עצמי ?
או שזה מעיד על ביישנות יתר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025