היי, שמי טלי אני בת 29 ואני מרגישה ממש אבודה. :(
עד תחילת הקורונה, עבדתי במפעל, ואז הוצאתי לחל"ת שהוביל לפיטורים, ומאז (כבר שנה וחצי) אני יושבת בבית. אף פעם לא הייתי בחורה של לצאת לעבוד או לשבת ללמוד. אני גרה עם ההורים ועכשיו גם אבא שלי לוחץ עליי לצאת לעבוד.. מבינה אותו. כל העבודות שמוצעות לי, אלו עבודות שאני ממש לא מתחברת אליהן. מפעלים, גני ילדים, מוקדים טלפונים ומוקדי מכירות.. אני גם לא אוהבת מקומות שיש בהם מלא אנשים. אף פעם לא חשבתי שבגיל הזה אני אשב בבית של ההורים, בלי עבודה, בלי כיוון בחיים בלי כלום! תחושת תסכול! תחושה של אולי כבר עדיף לסיים עם החיים האלו, אבל אני פחדנית מכדי לעשות צעד קיצוני שכזה. מסתכלת על חברות שלי, ופשוט מקנאאאה שהן יודעות מה הן רוצות מהחיים שלהן, שהכל הולך להן בדיוק לפי איך שהן רוצות. אני כבר לא יודעת מה לעשות.. אני גם לא מוצאת עבודה שאני ארצה להתעורר אליה כל בוקר, גם אין לי כיוון בחיים האלו... אני פשוט אבודה!
מה עושים?? אני חייבת עזרהה :(
בבקשה אל תציעו לי ללכת ללמוד, כי כמו שכבר אמרתי, זה לא בשבילי. אף פעם לא היה בשבילי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025