אחרי קשר רעיל - מרגישה שאני תקועה על הפרידה הזו כבר 4 חודשים ולא מסוגלת לעכל

שלום לכולם,
אני בת 23, ועד לפני 4 חודשים הייתי בזוגיות שנה וחצי עם מישהו שהייתי בטוחה שיהיה בעלי. היו לנו קצת ויכוחים בתחילת הקשר על חוסר התאמה כלכלית, הוא בא מבית שיש לו הכל ואני באתי ממקום שכל החיים שלי הייתי צריכה לעבוד קשה בשביל שיהיה לי וידעתי שהמצב מפריע לו אבל בגלל שלא הייתה אופציה אחרת הוא נאלץ להתמודד איתו מתוך אהבה וגם אני אבל אני תמיד אהבתי והצטערתי שאני לא יכולה לתת יותר, ולפעמים כשהייתה לי יכולת לתת יותר נתתי..אחרי שנה בקשר הבחור התחיל ממש להתעלל בי נפשית, לצרוח עליי, לריב איתי, להתעלם ממני כשאנחנו בריב, ואני ממש לקחתי את זה קשה, הייתי בוכה ומתחננת עד שהוא היה מצטער וככה סחבנו חצי שנה עם פיצוצים מטורפים עד שנפרדנו בגלל פיצוץ אחד יותר ענקי שבא ממנו..בהתחלה הוא הצטער על הפרידה ואז הוא הצטער שהוא הצטער וממש אמר לי מפורשות שהוא מחפש מישהי "מסודרת יותר" ואמר שבכלל היינו צריכים להיפרד לפני, ועוד ממש מילים קרות ונוראיות כשאני ממש אוהבת ורוצה אותו .. והיום בדיעבד מבינה שכל הריבים, גם אלו שלא היו בגלל הנושא הכלכלי כנראה נבעו מזה..אפילו הלכתי לפסיכולוגית למפגש אחד והיא אמרה שהפרידה הזו זה הדבר הכי טוב שקרה לי, והקשר הזה היה רעיל ושהוא בן אדם נוראי..בנוסף היא אמרה שאני אתחיל להרגיש שהתגברתי כשאני אתחיל לכעוס עליו.. אבל זה לא קורה וממש לא קרוב לזה.. עדיין עם כל המצב הזה, אני עדיין מרגישה אשמה על הרגעים שיכלתי לתת יותר ולא נתתי, והאמת שבדרך כלל כשאהבתי אז נתתי אפילו ממה שלא היה לי אבל כשהייתי פגועה ממש אחרי ריבים היה לי קשה לתת..והוא היה מתעצבן מזה. ביקשתי סליחה והתנצלתי כמה זמן אחרי הפרידה על החלק הזה והוא ענה בצורה הכי קרה גם אני מצטער..עברו כמה חודשים מאז, וקשה לי עדיין לעכל ולהאמין שהבן אדם ממש אהב אותי ואני יודעת שהוא אהב וגם אני אותו, ושבסוף הוא נפרד ממני בצורה כל כך מכוערת בגלל נושא כל כך שטחי..הוא עדיין במחשבות שלי הרבה, עדיין בודקת עליו ומחפשת אותו..אני משתדלת כמה שפחות אבל לא יודעת איך להשכיח את כל הדבר הזה.. איך מבן אדם שאומר שנתחתן הוא הפך להיות בן אדם שאומר לי כנראה לא התכוונתי לזה בכלל, נותן לי לבכות וללכת וממש מגרש אותי כשברגעים הטובים הוא ממש נשבע ונלחם והתאמץ שנאהב ואמר שהוא אוהב אותי הכי בעולם? מבינה שהכי טוב שאמשיך הלאה, ואני גם בתקופת לימודים וחייבת להשקיע בעצמי, אבל עדיין אף אחד אחר לא מעניין אותי..ועדיין רואה אותו בתור הבן אדם שאהב אותי כל כך ונזכרת ברגעים הטובים ובהשקעות שלו ולא ברעים שפשוט בראש שלי מתגמדים למרות שזה רגעים רעים של לגרש אותי, להשפיל, לצעוק ולאיים..ממש מבקשת מכם עצות מעשיות..ניסיתי להתקדם בכל מיני דרכים אבל זה ממש סוגר עליי