אני מרגישה שלכל מי שממש אכפת לי לגביו, לא אכפת ממני. אם זה בחור שאני אוהבת אבל הוא פשוט משחק בי, או אם אלה בנות שהיו יוצאות איתי בסופשים ועכשיו מסננות אותי...אני מרגישה כל כך לבד. מאז ומתמיד יש לי תקופות שהן סבבה ואז כולם עוזבים אותי ואני לרוב ממש עצובה ומרגישה שיש לי פשוט חור בנשמה.
נמאס לי להרגיש את ההרגשה הזאת, המועקה הזאת בלב שחוזרת לי כל הזמן מאז שאני זוכרת את עצמי...אף פעם לא היו לי חברים אמיתיים.
לא מוצאת את עצמי בכללי. אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות בעתיד, אני חושבת שזה בגלל שאני חושבת כל הזמן על כמה שאני לבד, אז אין לי כוח לכלום. אפילו לא לבדוק דברים לעתיד.
נמאס לי להיות מוקפת באנשים שלא שמים עליי ואז נוטשים אותי.
יש לי כמה חברים בשירות הלאומי, אבל הם לא הטיפוס של להיפגש אחר הצהריים או משהו כזה, אז אין לי כאלה חיי חברה. הם נחמדים ממש, אבל אי אפשר לפתח איתם שיחות כל כך.
רק לפני כמה זמן התחלתי לצאת להרבה מועדונים ופאבים, שלא עשיתי את זה אף פעם, פשוט הכרתי 2 בנות שהוציאו אותי הרבה, אבל הפסקתי לתקופה כי עשיתי גם דברים אחרים, ועכשיו הן לא מזמינות אותי למקומות גם אם אני שואלת אם הן רוצות לצאת.
אני מרגישה כל כך לבד.
איך אני אמורה לחיות עם התחושה הזאת במשך כל החיים? אוף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025