אני אדם מלא ברגש, למרות שמרגישה את החיים מהראש, אני הרבה פעמים מול אנשים חשובים לי חושבת מהלב, מרגישה לתת מבלי לחשבן או לחשוב על זה ושוכחת מה עשיתי, מה נתתי... מאוד טוטאלית, אינטימית ומחבקת, ממש מעניקה את כל כולי בלי מחשבה, מסופקת מזה שאני זוגית וגם יודעת להיות חברה אמיתית! אין אצלי משחקים - או שאתה איתי או שאתה לא איתי. אין באמצע, אין אולי ואני רוצה טוטאליות גם מהצד השני. כשכל בסדר אז הכל בסדר אבל כשלא בסדר - קורה בי הוריקן.
אני חושבת שאני טועה, אני טועה בזה שאני מגיבה, טועה בזה שאני חושפת רגשות (לא מהר אבל זה כן קורה תוך כדי קשר בהתחלה), טועה בטוטאליות כי הצד השני הרבה פעמים כן מודד דברים מולי, אני משתפת הרבה וכשקורה שאני מרגישה משהו פוגע- אני לא משאירה את זה לשיחה שקטה עם נתונים אלא הרגש מדבר - והוא מדבר ונשמע חזק (לא צועקת אבל כן מרגישים אותי) - ופה אני יודעת שאני טועה.
זה קורה לי רק עם אנשים שאני אוהבת אותם והרבה.
עם אנשים שאין לי אליהם רגש, אני מרגישה מהראש, יודעת איך לצנן תגובות, איך להתנתק ואיך לשחרר.
כל זה מאוד מפריע לי כי כאילו בחיי הרגש אין בי מעצור או באלאנס נכון וזה פוגע בי. לפעמים אני אוהבת אנשים שלא ראויים לרגש ממני ואז אני נפגעת מאוד קשה ומנסה לתקשר ומקבלת פגיעה אנושה חזרה כי לא חשבו עלי, חשבו על עצמם ואז אני גם מרגישה טיפשה שלא ידעתי מראש להחליט אחרת מלהתקרב או לנטרל רגש בזמן.
בקשר זוגי זה הופך את זה לשחור או לבן, אוהבים אותי? אני מכילה כפול. פגעו בי? אני לא שם, מנתקת. בהתחלה נכנסת לקונכיה שלי ורק אחר כך ממשיכה הלאה. אני כאילו לא באמת חושבת שצריך לדבר על דברים כשהפגיעה היא מאוד קשה, הראש והלב מתרגמים את זה כדבר בלתי אפשרי.. מחשבה שאומרת: פגיעה כל כך קשה לא הגיוני שיכולה להעיד על אהבה אז על מה לדבר? כאילו כיבו אצלי שאלטר.
אני רוצה חיים רגשיים כאלה שהרגש מנוטרל, יוצא החוצה עם הפילטר של הראש, בדיוק כמו שאני מגיבה מול ועם אנשים שאין לי אליהם קשר עמוק.
יש לכם עצה איך אני יכולה להתחיל צעד ראשון בתהליך הזה? תודה !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות