בן 31 בודד מרגיש שכל החיים שלי הם בזבוז של זמן אחד גדול. איך להיות יותר מאושר?

היי לכולם,
אני בחור בן 31 ומרגיש שלא עברתי שום חוויות משמעותיות בחיים, מרגיש שאני אפס בכל תחום אפשרי בחיים, מרגיש שעשיתי את כל הטעויות האפשריות כדי שלא יהיה מגיע לי להיות מאושר. אנשים לרוב אוהבים אותי אבל אני מתבייש בעצמי, מפחד פחד מוות שיגלו עלי דברים ויבינו כמה אני עלוב וכמה דברים לא עשיתי בחיים שהיה כדאי לי לעשות, וכמה דברים עברו עליי בלי שבחרתי שגורמים לי לכאב גדול והיו גם כמה דברים שעשיתי רע לעצמי ועד היום אני משלם על זה(הימורים בעיקר).
זה החוויות שלי:
חברה בגיל 17 שאיתה נפגשתי פעמיים, כל השאר שיחות בטלפון כי היא הייתה גרה במרחק של שעתיים ממני, זה נמשך קצת פחות מחצי שנה.
אבי נפטר מסרטן קצת לפני שהתגייסתי, בזמן השירות להבדיל מהתיכון הייתי בסיטואציה שקראו לי בשמות ולא ידעתי להתמודד, מאוד נסגרתי עם אנשים אחרי שאבי נפטר, חצי שנה לפני שחרור נפגעתי נפשית (בעקבות אסון שקרה בזמן השירות) ואושפזתי בבית חולים פסכיאטרי.
כל זה היה מאוד טראומתי עבורי חברים שמעו שהתאשפזתי ומאז יצאתי איתם לבילוי פעם אחת וניתקתי קשר עם כולם.
כמה שנים לאחר מכן אחותי חלתה בסרטן ונפטרה.
בעקבות המחלה הנפשית אני לוקח כדורים פסיכאטריים שגרמו לי להשמין מאוד.
הכדורים הם לכל החיים ומבחינתי גם הבושה.
אני כבר למעלה מ10 שנים לא בקשר עם אף חבר מפעם וכמעט ולא יוצא לשום מקום, אני משלם על מין אבל בגלל שסקס בתשלום מגעיל אותי וגורם לי להרגיש חרא עם עצמי (עשיתי את זה רק איזה פעמיים), אני משלם על עיסוי עם הרפיה בשביל מגע נשי.
היה קשר כמה פעמים עם בנות/סיכוי לזוגיות שהיה לא משמעותי, פעם אחת בגלל שאני לא נתתי לשום דבר לקרות (היה לה חבר של 8 שנים) ופעמיים שזה לא התקדם לשום מקום וחתכתי את זה.
הבעיה העיקרית שלי עם זוגיות שקשה לי עם הרגשות שלי כי זה מוציא אותי מאיזון נפשי, קשה לי לאהוב משהי ובנוסף להכל אני פוחד להיפתח.
לא טיולים ולא בילויים ולא שום דבר כבר 11 שנה.
אני רק עובד ועובד כל החיים, למדתי להנדסאי ואני נמצא בעבודה עם תפקיד משמעותי והמון אחריות.
כרגע מרגיש שאין יותר את הכוחות הנפשיים אפילו לעבודה ולאחריות שיש עלי, מרגיש שחייב לשנות הכל בחיים אבל לא יודע מאיפה מתחילים לא יודע מה לעשות, כל דבר שאני מתחיל אני מפסיק באמצע, להחזיר את הגלגל אחורה אי אפשר, מצד אחד אני שואל אם בגיל 31 זה לא קצת מאוחר מדי לשנות משהו? מצד שני אני שואל אם יותר טוב להישאר לבד להיות סגור ולהמשיך לפחד?
אני מרגיש שהלכתי לאיבוד ואפילו בעבודה כבר לא הולך אני שם חמש שנים וסומכים עלי מאוד.
מה עושים מכאן? מאיפה לקחת את הכוחות כדי להמשיך הלאה? איך לעזור לעצמי להשתנות?
איך לגרום לעצמי להיות קצת יותר מאושר?
איך להתעורר עוד 10 שנים להסתכל אחורה ולאהוב את מה שאני רואה?