אני מוצאת את עצמי מחכה שיום ראשון יגיע, אני פשוט לא רוצה להכנס לדיכאון הזה, לא רוצה...לא רוצה את הסופ״ש הזה!!!! כל כך רע לי, לא זכור לי מתי הרגשתי ככה. עד לפני שבועיים הייתי בעננים, היה לי את הבחור הכי מקסים בעולם, הכי טהור והכי אוהב, הרגשתי מוגנת, הרגשתי שאף אחד לא יכול לפגוע בי כל עוד אני בין זרועותיו, אך לא תהיתי לעצמי שהפגיעה תבוא ישירות ממנו... כן באותו רגע לא ידעתי איך להגיב, ניסיתי להשאר מאופקת, היה קשה לי להאמין שהוא באמת מתכוון לזה, הייתי בטוחה שזאת מחשבה פזיזה שתעבור גג עוד 3 ימים, הייתי המומה כמה ימים, בקושי הצלחתי לדבר, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, פשוט הרגשתי שאני נכנסת למשבר נוראי, איך יוצאים ממנו? איך מתרוממים? החלטתי להאחז בעובדה שעוד כמה ימים הוא יבין איזו טעות הוא עשה ויחזור אליי... הכל טוב בסופו של דבר ניהיה ביחד, הרי הוא אוהב אותי לא? ממתי מוותרים על אהבה? אחרי יומיים הרגשתי שאני משתגעת, שיש שאלות שאני חייבת לקבל עליהן תשובות, אני לא אוכל להמשיך עם החוסר ודעות הזאת, אולי אפילו יש פה הזדמנות להגיד לו את מה שלא הצלחתי להוציא מהפה בפעם האחרונה שנפגשנו. הוא סירב לפגישה, בטענה שזה יעשה רע לשנינו. מבחינתו הוא מתחיל תקופה חדשה, הוא מאוד מבולבל השתחרר עכשיו מהצבא, התחיל עבודה חדשה, מתכוון ללמוד בקרוב, הוא לא רוצה לעשות לי רע...הוא טוען שאנחנו בתקופות שונות כרגע והוא צריך להיות לבד. אני פשוט לא יוצאת מההרגשה הזאת לא משנה כמה אני מנסה, אני רוצה רק אותו! לא אפחד אחר!!!! הרגשתי שאני פשוט נכנסת לסיוט, פשוט בכיתי בהיסטריה, במשך ימים שלמים, לא אכלתי כלום, ירדתי במשקל באופן מחריד. אני פשוט מתחננת שמשהו כבר יקרה, שישלח אות חיים, אני לא מסוגלת עם האי וודעות הזאת, אני כל כך מתגעגעת, מרגישה כאילו לקחו לי חלק מהגוף אני מרגישה שאם אני לא אעשה משהו עכשיו אני באמת אשתגע, כל כך רע לי תעזרו לי בבקשה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות