אני קרוע, לא מצליח להתגרש - אשמח לעצתכם

שלום לכולם

שמי ערן, בן 33 נשוי ואב ל2 בנות

אני נשוי 4 שנים ויש לנו 2 בנות מקסימות- האחת בת 3 והשניה בת שנה וחצי.
אני עובד במשרד ביטחונית ובעל תפקיד ודרגה בכירה יחסית לגילי.
אני אספר את הכל על מנת לקבל את עצתכם.
אבקש לתת עצה בוגרת ועניינית.

אני ואישתי נשואים מזה 4 שנים. כמו כן מכירים כבר 10 שנים.

יש ביננו בעייה רצינית- אין סקס!
לאחר שנתיים כמעט של שיחות קשות מולה והתמודדות- היא בהחלט סוף סוף הודתה-
"אני לא כמוך , אני ביישנית, אני לא פתוחה מספיק, זה פחות מדבר אליי"..

חברים שאני אומר לכם אין סקס- אני מדבר על סקס שקורה פעם בחודש או חודשיים- כמובן שהדרישה מגיעה ממני, שזה קורה , זה ממש סימון וי ולא יותר מזה.
יתרה מכך, אין שום הפגנת אהבה וחיבה ממנה ביום יום.
ומה כוונתי- מעולם לא קראה לי אהובי, לא חיבוק, לא איזה מילות אהבה או רומנטיקה שכזאת!

אני ואישתי נראים מאוד טוב- לא אחת קוראים לנו ברבי וקן.
אני מרעיף עליה אינספור פינוקים-
טיסות לחול, מסעדות ועוד שלל הוצאות נשיות שכאלה( תוספות שיער שהיא רוצה וכו')

אומנם אני לא כזה מבוגר , אבל יש לי עבר עם נשים.וברור לי שזה לא תקין..

וכן זה היה ככה לפני החתונה ומיותרת האמירה של " למה התחתנת" אני חושב שהייתי מאוד עיוור, עדיין ילד עם תקווה שאפשר שזה ישתנה .
וכן היו לי שיחות איתה ועוד שיחות ועוד שיחות.
ושוב תמיד היתה מבטיחה .. רק בשנה האחרונה היא התחילה להודות סוף סוף!

השיחות איתה אינן עמוקות ומאוד ילדותיות וככל שהלכנו והקמנו בית גיליתי עוד ועוד דברים- פחות חשוב לה נקיון הבית, בחינוך הבנות צריך להסביר לה כל דבר..וזה לא שנולדתי אבא ..נהייתי כזה- הלכתי, שאלתי, קראתי..
בקיצור, זה ממש כאילו אני מגדל עוד ילדה!

אני מרגיש אחריות מטורפת עליה... כל הזמן אני זה שדואג למצוא לה מקומות עבודה, מתכתב במקומה עם הבוסים, כותה לה, אומר לה והכל אני.

וכןןןןן... צדיקים אולי יש רק בסדום.. וגם זמני הגיע!
הכרתי מישהי במקום עבודתי -
וואי.. איזה שיחות, איזה בחורה, איזה אמא ..
מיותר להגיד שזה גלש לאהבה מטורפת וסוחפת עד כדי כך שהיא כבר מתגרשת ..

דרך אגב אישתי גילתה על הרומן הנל...ועדין החליטה להשאר איתי..פשוט ככה..

ואני? כן ..חתיכת פחדן... החיים בכאילו האלה שחייתי הובילו אותי באופן לא מפתיע לבגוד בצורה עלובה!

ניתקתי קשר עם אותה בחורה.. שזה באמת אחד הדברים היותר קשים שעשיתי.. רק כדי להלחם שוב ושוב על הבית..
כמובן שאמרתי לאישתי שעלינו ללכת לטיפול.. והלכנו..
והיא הפסיקה את זה באמצע ..
ושוב אנחנו הולכים לטיפול....

אבל אני לגמרי לא חושב שהיא תשתנה!
זה ככה כבר שנים..

אנשים יקרים-
בבקשה ממכם, רשמו את עצתכם , בצורה בוגרת..
מדובר פה בחיים שלמים..