על פניו, כשאתה מתבגר, אתה אמור להרגיש "טוב" יותר אחרי שמערכות יחסים נגמרות. אתה כבר לא ילד, אתה בוגר ויודע להכיל, ומבין וכו'.
מצד אחד - זה נכון.
מצד שני, כשהייתי בשנות ה-20 שלי, וסיימתי מערכת יחסים של שנה, נניח, אז כאב לי, אבל היו לי חברים טובים. היו לי חברים טובים שהייתה לי איתם אינטימיות ויכולתי לשבת אצלם יום שלם ולסוע איתם לחו"ל שבוע או להיזרק במדבר סופש. כאילו.. היה לי את זה.
ואילו עכשיו, כשמערכת יחסים של נגמרת, בין אם היא של שנתיים או אפילו של 3 חודשים, אני פשוט מרגיש שאיבדתי חבר טוב (בדמות נקבה, אני מתייחס לנשים שאני יוצא איתן וכו'). מרגיש שאין לי חבר עכשיו שאני יכול לעשות איתו דברים, כי שאר החברים שלי כבר נשואים/רקובים/מבוגרים, וכבר האינטימיות והקשר...שונים.
זה כמו שב"אני והחבר'ה" אמרו שאף פעם לא יהיו לך חברים כמו שהיו לך בגיל 12. וזה מה זה נכון. כי זו החברות הכי טהורה ותמימה וקרובה.
ועכשיו כשאני בזוגיות, אני מרגיש את זה ישר. כל כך כיף לי, אני ממש פורח, יש לי חברה, מישהי שאני יכול לשתף אותה, לדבר איתה, וגם להקשיב, להכיל וכו'.
וזה כל כך כואב בגיל הזה לאבד חבר טוב. באמת. וכל פעם מחדש.. :-(
מה השאלה שלי? ובכן.. איפה מוצאים חברים טובים? :-(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025