עשיתי טעות ואני לא יודעת איך לתקן את זה. מה לעשות?

אני ואמא שלי מאוד קרובות ברמה שאני מספרת לה הכל מהכל (אפילו דברים שלחברים שלי אני לא מספרת) כי היא מאוד פתוחה ולא פרימיטיבית בכלל (לפחות ממה שחשבתי עד עכשיו) והיא גם שיתפה אותי במלא דברים שבדר"כ אמהות לא מדברות עליהן. כשהתחלתי לצאת עם חבר שלי, שאנחנו כבר 4 חודשים ביחד, שיתפתי את אמא שלי בכל הדייטים שלנו ועל זה ששכבנו (שכבנו די מהר) ואמא שלי לא כ"כ אהבה ש"קפצתי" איתו למיטה כ"כ מהר אבל הבליגה (או לפחות זה מה שחשבתי). ייצא שהכרתי אותו להורים שלי גם ממש מהר (אחרי חודשיים ביחד). אבא שלי די מחבב אותו ולאמא שלי די קשה איתו והיא לא מסתירה את זה. חבר שלי זרק לי שניראה לו שהיא לא אוהבת אותו. היא כל הזמן זורקת לי עקיצות עליו (כמו למשל- אם אני מבקשת ממנה משהו היא אומרת תבקשי מ"..", אם אני אומרת לה תעזרי לי רגע היא אומרת תבקשי מ".." שיעזור לך וכל מיני כאלה). אם אני מספרת לה שהיה לי כיף איתו ושלקח אותי לטייל היא מגלגלת עיניים. והוא באמת חמוד ממש וחושבת שאם לא הייתי משתפת בהתחלה אולי היא כן הייתה מחבבת אותו.
שבוע שעבר הוא הגיע אליי וייצא ששכבנו ולמרות שניסינו להיות בשקט הם שמעו ואמא שלי נכנסה לחדר שלי אחרי שהלך ויצאה לי על החיים ואמרה שנכבד את האנשים בבית ושבפעם הבאה שהוא בא כדי שנשכב שנלך אליו כי יש פה אנשים בבית שלא צריכים לשמוע אותנו ואם לא מתאים לי שאעזוב את הבית. אני מנסה לצאת מהחדר עד עכשיו כשכולם עסוקים בחדרים שלהם ושלא יראו אותי מהבושה. אני מרגישה כ"כ רע. נהייתי כ"כ אדומה כשהיא הטיחה בי את הדברים האלה. כ"כ מובכת מזה ששמעו אותנו.
בגללה מתחילות לי מחשבות שאולי מה שמעניין אותו זה סקס ושהוא בא רק בשביל להשכיב אותי (זה מה שהיא מנסה לגרום לי להרגיש) למרות שזה לא נכון והוא הכי רציני בעולם - פשוט מחשבות שמשתלטות עליי. וזה נורא כי באמת שאנחנו שוכבים מלא וזה משתלט עליי פתאום. אני לא מפסיקה לבכות בימים האחרונים ולא שיתפתי אותו כי לא בא לי שיתחיל להרגיש לא רצוי פה. חוץ מאמא שלי כולם פה סבבה איתו ואמרו שהוא חמוד ממש. הוא פשוט בחור מיני וגם אני אבל לא חושבת שזה אמור להצביע על חוסר רצינות. השאלה שלי היא איך לתקן את המצב ועוד כשאני לא מסוגלת שיראו אותי בבית.