יש מצב שאתם תדעו מי כתב את השאלה הזו, אך בחרתי להישאר אנונימי בכל זאת.
מאז ומתמיד לא הייתי הבחור הכי מושך. הייתי קורא לעצמי סביר, אבל בטח לא דוגמן. בעבר לפחות הייתי יכול להתאמן ולפתח שרירים כמו שור, אבל נהייתי נכה עם השנים. תוסיפו לזה את העובדה שאני אוטיסט, וקיבלתם נכה טיפה שמנמן שגרוע בלהתחיל עם נשים. היו לי בנות זוג בעבר, אבל זה נראה שהסיכוי שלי לעוד זוגיות פוחתת עם השנים (אני כבר בן 29), שלא נדבר על הקמת משפחה. אני רואה פה אנשים (גברים ונשים) שמעלים לכאן שאלות דומות, ואני מאוד מודע לעובדה שאני ממש לא לבד בתחושות האלה, אבל מה לעשות שאני גרוע בלהתחיל שיחות וחברויות. אני כבר ניסיתי את כל העניין הזה של ללכת לקורסים וכו', ואני אוטוטו מסיים קורס פסיכומטרי. הבעיה היא שבקושי מדברים אתי שם, ואני מרגיש בדיוק כמו שהרגשתי בביה"ס ובתיכון- מתבודד ודכאוני שרק מדברים אתו כשחוש ההומור שלו עובד כמו שצריך (שזה דבר מאוד אירוני, כי אני משתמש בהומור שלי כדי להתמודד עם הלבד). באמת שאני כבר לא יודע מה לעשות, אני בסה"כ רוצה שיאהבו אותי, אבל כנראה שזאת פריווילגיה ששמורה רק לאנשים עם כישורים חברתיים ברמה סבירה. החיים שלי קורים דרך האינטרנט, כי אף אחד לא מדבר אתי במציאות. למה לעזאזל אני חייב לקבל את החיים שלי כמו שהם אם אף אחד בכלל לא רוצה להכיר אותי במציאות? :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות