השמנה ותחושת בושה, כשאני רואה תמונות שלי מהצד אני פשוט מזדעזעת!

שלום
בשלוש השנים האחרונות שמנתי בטירוף ועליתי כ-20 קילו! אמנם לא במכה, זה היה בדרגה.
היום קיבלתי את הכאפה של החיים שלי כי הגעתי למשקל שלא האמנתי אי פעם שאגיע אליו, הגובה שלי הוא 170 המשקל שהייה בו מרבית חיי מגיל 18 ועד 26 הוא 55, היו כמובן תקופות שהגעתי ל-60 ואפילו 65 ולחילופין היו תקופות בהן הגעתי גם ל48.. אבל בגדול רוב הזמן שקלתי 55. ואהבתי את איך שנראיתי במשקל הזה, הוא יושב עליי בול.
לצערי, פיתחתי תת פעילות בבלוטת התריס, TSH גבוה, חריגה קטנה והתחלתי ליטול גלולות ועברתי כמה משברים בשלוש השנים האחרונות , בנוסף התחלתי לעבוד בעבודה חדשה לפני 3 שנים עבודה קשה נפשית שגרמה לי לאכול יותר ולזוז פחות, כי אני חוזרת הביתה גמורה והדבר היחיד שמתחשק לי לעשות זה לרבוץ מול הנטפליקס ולנשנש. בקיצור כל הגורמים הנ"ל ואולי גם גורמים נוספים בשורה התחתונה הגעתי למשקל של 75!!!!!!! אני מזכירה לכם שהגובה שלי הוא 170 שזה גובה ממוצע בגדול והמשקל 75 הוא פשוט מטורף, לא האמנתי אי פעם שאגיע אליו.
אני מתביישת לצאת מהבית! אני מתביישת להיפגש עם אנשים שלא ראו אותי מזמן, אני מתביישת להיפגש עם המשפחה המורחבת, אני מתביישת מול הבן זוג שלי (הגענו למצב שאני מסכימה לקיים יחסי מין רק בחושך!!)
הגוף שלי נהיה מזעזע עם צלוליט וסימני מתיחה, אני כל כך מתביישת ונגעלת מעצמי, משתדלת שלא להיתקל במראות, מרגישה כבדה בתוך הגוף שלי, מסתכלת על נשים אחרות שהן גם יותר מבוגרות וגם לאחר לידות ובכל זאת יותר רזות ממני!!! אין לי שום תירוץ שבעולם למשקל הזה, מילא אם הייתי אחרי לידות או משהו!
ההורים שלי רזים, כלומר גם את הגנים לא ניתן להאשים!
הפסקתי עם הגלולות והתחלתי לאזן את בלוטת התריס כבר חודשים ארוכים ובכל זאת איני רואה הבדל
אני לא מצליחה להתמיד עם דיאטות ואני לא מצליחה לעסוק בפעילות גופנית, אני פשוט חוזרת מהעבודה תמיד בשעות מאוחרות ואין לי כוחות לכלום!!! ההשמנה שינתה לי הכל, גם הפנים שלי השמינו והתכערתי באופן כללי!
אני לי את הסבלנות וההתמדה הדרושה, אין לי את כוח הרצון הדרוש!
כבר אין לי שום כוונה לחזור למשקל של 55, מוכנה להסתפק ב-60!
אבל גם לשם רחוק לי, בעבר גם 65 היה נחשב בשבילי משקל מטורף , מי האמין שאגיע ל75! זה כבר עודף משקל !
כשמצלמים אותי מהצד ואני קולטת איך באמת אני נראית אני פשוט מזדעזעת! אנשים רואים תמונות שלי בפייסבוק מתקופות בהן שקלתי 55 ולא מאמינים, קולגות בעבודה מתבדחים עליי שבפייסבוק אני נראית כמו אדם אחר , זה הפך לבדיחה בקרב הסובבים אותי. קשה לי עם זה ואני אבודה ולא יודעת מה לעשות, באופן כללי יש לי כרגע קשיים בתחומים רבים בחיים שלי במקביל, מה שגם מקשה על התחושה הכללית, בשורה התחתונה, אשמח לשמוע עצות מאנשים שמכירים את הנושא הכואב מקרוב, אני רוצה לשמוע חוויות אישיות, אולי רעיונות יצירתיים מה לעשות עם עצמי. אני יודעת שאין קיצורי דרך ...