תמיד לבד. הכנסתי את עצמי למרה שחורה, מה לעשות?

שלום לכם..אני בת 17 עוד כמה ימים 18 , כרגע אני לומדת.
הכנסתי את עצמי לתוך בור שאני לא יודעת איך לצאת ממנו, אני אדם מאוד בודד.
אין לי חברות או ידידים ומעולם לא היו לי.. הקשר היחיד שלי עם בנות זה שלום שלום, וגם היום אני כבר לא רואה אותם ולא שומעת מהם כלום, אם לא אצור קשר אני יכולה לחלום על חברים.. אז דיי נמאס לי כל הזמן לנסות להדחף וליצור קשרים.. אז פשוט הפסקתי , והתוצאה- אני לבד.
בשבתות אני לבד,כולם יוצאים לים עם החברים שלהם, המשפחה שלי הולכת לים, רק אני נשארת בבית, לאמא שלי מאוד כואב הלב עליי ואני רואה את זה וזה גורם לי לעול נפשי כבד שאמא שלי עצובה מהבדידות הקשה שלי.
אמא שלי תמיד אומרת לי , ספיר תראי אפילו אחותך הקטנה הולכת עם החבר שלה לים דיי תתנתקי מאדיר כבר בגללו את נכנסת עוד יותר לבועה שלך ,אני לטובתך אני אוהבת אותך אני אמא שלך ועברתי יותר מדבר אחד בחיים אני פה לעזור לך אהבה זה לא הכל,את נמצאת כרגע במצב בודד מאוד, גם איתו את בודדה וגם בלעדייו.. אדיר זה החבר שלי כבר שנתיים, הוא דתי מבית דתי.. אני אוהבת אותו אך הוא גם מכניס אותי לתוך הבור עוד יותר אני אוהבת אותו,אך אמא צודקת, אני לא מסתכלת רק על הרגש והאהבה . אנחנו לא יוצאים לשום מקום ואני רק בת 18 ועדיין לא ראיתי כלום בחיי עקב הבדידות החברתית שלי. הוא דתי, בתול וגם אני בתולה..שנתיים אנחנו לא שכבנו, בחיים לא הלכנו יחד לים כי הוא אומר שיש בחורות בים והוא לא רוצה להסתכל עלייהן וגם שלא יראו אותי בבגד ים. עשיתי אצלו כמה שבתות אך לא ישנו ביחד אלא בחדרים נפרדים ( הבית שלו דתי )

חבריי .
אני מרגישה ממש זקנה , אני בסה"כ ילדה בת 17 שעוד כמה ימים 18, אני כל היום בבית, לא מועדונים,לא חברים,לא יציאות, הפלאפון לא מצלצל. אני תמיד לבד,תמיד בבית לבד.. אני באמת זועקת לעזרה, באמת ניסיתי הכל.
הילדות בשכבה שלי מאוד סגורות לקבלת אנשים חדשים לחבורות שלהם והן מאוד ילדותיות. אין לי איתן אף לא נושא שיחה אחד..אני ממש לא בקטע של להקות של בנים ולהעריץ את כל השטויות האלה. אני אוהבת לדבר על החיים,על הנפש,על התמודדות. והן ראש אחר לגמריי. לא מאשימה אף אחד..
מה אפשר כבר לעשות ?? יש לי רישיון ועוד מעט הוריי היקרים קונים לי רכב..אשמח לשמוע עצות,דעות.. משהו..
שבת שלום