היי, אני משוחררת מזה שנה ואני מרגישה במבוי סתום מבחינת הדרך שלי בחיים.. השתחררתי והלכתי ישר לעבוד. עבדתי חצי שנה במכירות ולאחר מכן עברתי למועדפת במפעל. לא הצלחתי לסיים אותה עקב פציעה ברגל שמונעת ממני למצוא עבודה מועדפת אחרת כדי להמשיך מכיוון שרוב העבודות המועדפות הן פיזיות.
אני מרגישה במבוי סתום מבחינת לימודים יש לי דחף נורא חזק ללכת ללמוד ולהתפתח במקצועות הרפואה והפרא-רפואה ובו זמנית פחד חזק כי במתמטיקה אני נורא חלשה(3 יחידות בתיכון עם ציון עובר) מפחדת מפסיכומטרי ובכלל מלהרים עיפרון ודף אחרי 3 שנים שלא נגעתי.. כרגע מובטלת ומרגישה שמסביבי כולם פורחים ורק אני נובלת. ניסיתי למלא שאלונים שיכולים להתאים לי מקצועות לימוד או לכוון אותי אבל לא מצליחה להחליט וכל מה שאני רוצה דורש תנאים בשמיים ההורים מתחילים להרים גבה ואחיות שלי לוחצות אותי לכיוון ההנדסה כשזה ממש ההפך ממני וממש לא מעניין אותי. הבן זוג שלי השתחרר וישר התחיל ללמוד ואני מרגישה שאני מאכזבת את כולם ואת עצמי ובעיקר לא עומדת בקצב.. כבר שנה משוחררת ואבודה האם זה נורמלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות