יש מצב שהתרבות הורסת לי את החיים?

זה מפדח אותי לדבר על זה אז אני לא מדברת על זה כמעט עם אף אחד (רק דברתי על זה בעבר עם החבר והוא מודה לבעיה הזו וזה משהו שהיה בעבר במערכות יחסים קודמות) אבל יש לי חוסר בטחון עצמי עצום שאני לא מצליחה לפתור, אפילו עם עזרה וזה נובע מהכל. זה כל כך גרוע שאני לא מסוגלת לראות סרטים עם סצינות עירום או מוסיקה פרובוקטיבית, להיכנס לרשתות החברתיות מסוימות שרק מקדמות את זה ומרגיש לי בכלל שבתרבות בשנים האחרונות אי אפשר לברוח מזה, זה בכל מקום.
לפני שהייתי במערכת יחסים זה לא היה כזה רציני אבל מאז שאני עם בן אדם שאני רואה את העתיד איתו זה מאוד מפריע לי.
יש לי חבר מקסים והוא שומע מוסיקה פרובוקטיבית כל הזמן אבל אני משתדלת לא לתת לזה להיכנס לראש שלי והוא מבין שיש לי בעיה עם סרטים וסצינות עירום אז אנחנו נמנעים מזה כי זה הטריגר הכי רציני זה מביא אותי ממצב נורמלי להתקף חרדה עצום שאני לא מסוגלת לשלוט בו (לצערי דוחים הרבה סרטים וסדרות בעקבות זה) אני יודעת שהבעיה היא הרבה יותר עמוקה כי אני יודעת שהכל בראש שלי ושהעולם אוהב עירום ושהכל בוטא כמו השירים של קארדי בי או אריאנה גראנדה כל היום במצעדים, הכל מרגיש חומרי ודוחה ואני מרגישה שהשפה מתקצרת עם כל שיר חדש שיוצא כאילו אין לי שכל להבין שמזלזלים לי באינטליגנציה או בביטחון (תנסו לשמוע ראפ היום, זה נורא בערך 95% מהזמן). כל כך קשה לי לחיות בעולם הזה שפשוט אין לי כבר כוחות להתמודד עם זה ובא לי להפסיק לסבול אבל אני מנסה כי אני כן רוצה עתיד ויודעת שיש בעיה רצינית עמוקה יותר כמו שאני כל יום מתמודדת עם זה שאני לא מצליחה לאהוב את מה שבמראה אפילו אם מחמיאים לי והבטחון העצמי ממש ברצפה, זה רודף אותי כל יום והכל מכניס אותי לחרדות ודיכאון מאיך שהעולם עובד ומזה שניהיה קשה יותר למצוא צניעות, או סתם למצוא שירים חיובים או לחיות בלי כל האובססיה המשוגעת הזו על כסף, סקס ותאבת בצע בכל מקום ובמיוחד בלי להרגיש שדוחפים לי עירום או את כל הרעל הזה בכל מקום בחיים שלי בכוח.

יש כאן אנשים שיכולים להזדהות אפילו קצת או שאני ממש משוגעת על כל הראש?

הרצון להפסיק הכל נובע מהרבה דברים בחיים שלי כרגע אבל אין ספק שזה ממש מפיל את המצב הנפשי כל יום ולצערי הרבה דברים מסוגלים לעשות לי טריגר וזה מעייף לחיות ככה, אם מישהו יודע איך להתמודד עם זה אשמח לכל עצה ותודה שקראת.