עזבתי את הבית לא מסוגל לקום מהמיטה

שלום אסקפיפול
עזבתי את הבית לפני כמה ימים ושוכר דירה אני לא בקשר עם המשפחה שלי, אני עובד בעבודה שאני אוהב ומאז שעזבתי את הבית אני לא מסוגל לקום מהמיטה אני לא מפסיק לבכות בכל יום אין לי חשק לעשות כלום מהעבודה לבית ומהבית לעבודה. אני סוחב את הדמעות בכל יום לא משתף אף אחד כי אין למי וכולם מרוכזים בעצמם העבודה עמוסה ואין זמן לכלום..ואני גם מעדיף כרגע לא לשתף אף אחד מהחברים הקרובים שלי . קשה לי מאוד ואני אפילו לא יכול לתאר כמה, אין לי זמן לעצמי ואני לא יכול לקחת כמה ימים של חופש גם לא יום אחד אני מוצא את עצמי אבוד ולא יודע מה לעשות עם עצמי.
קשה לי וכואב לי בלב בבקשה לא להגיד לנסות לחזור לקשר עם המשפחה יש סיבה למה אנחנו לא בקשר שלא אכתוב אותה פה, אני יודע שבסוף ארגיש טוב יותר אבל עד אז אני לא יודע מה לעשות עם עצמי הבכי תקוע לי בגרון אני מרגיש עצב גדול אין לי חשק לכולם אני מרגיש כל הזמן עצבני. כשאני הולך לעבודה קשה לי להתנהל בעבודה קשה לי גם להסתיר שמשהו לא בסדר אבל אני די מצליח לעשות את זה ולא ממש שמים לב לכאב שלי, מישהו התמודד באותה סיטואציה כמוני? למישהו יש עצה בשבילי איך לעבור את התקופה הקשה הזאת? מה אני יכול לעשות בשביל אפילו קצת להרגיש טוב עם עצמי בימים האלו?
היום שלי די עמוס מהבוקר עד הערב אני לא נמצא בבית ועדיין הראש עסוק במחשבות ובכאב לא משנה מה אני עושה תמיד רק חושב על זה ומרגיש שקשה לי, שאני לא יכול יותר שאני רק רוצה להיות במיטה ולא לקום אין לי חשק לעשות דברים אני עושה הכל בלי חשק ובעצב העיניים שלי עם דמעות כשאני הולך לעבודה. אני שומע שירים רואה תוכניות מצחיקות ושום דבר לא גורם לי לשמוח אולי בהתחלה אני צוחק אבל אחר כך נרדם מכל הדמעות, אני לא יכול ללכת לאיש מקצוע כמו פסיכולוג אני מציין לפני שמישהו יציע לי..
אני מנסה בכל יום לחשוב חיובי לשמוע שירים שישמחו אותי ויתנו לי לקום בכיף ולתת לי מוטיבציה להמשך היום, אבל ברגע שאני מגיע לעבודה הכל מתרסק הכל חוזר אני הולך כמה פעמים לשירותים ופורק את כל הבכי.
אין לי איפה לפרוק אז אני כותב כאן תודה למי שקורא או קרא קצת מימה שכתבתי אני מרגיש פשוט אבוד והכל קשה מידי אני רק רוצה להיות מאושר ולעבור את התקופה הזאת אני יודע שזה ייקח הרבה זמן זה יכול לקחת הרבה עד שאבין שהכל נגמר וצריך להמשיך הלאה בלעדיהם אבל כרגע מרגיש שאני לא מסוגל לכלום. אני גם לא רוצה לנסות לצאת בכח ולהכריח את עצמי זה יעשה לי יותר רע וכבר ניסיתי לעשות את זה והרגשתי עצבני יותר, פשוט מתוסכל ועצוב מידי