שלום לכולם,
חשבתי לאחרונה האם לא מגיע לי מערכת יחסים תקינה אחת בחיי ולהתפרנס בכבוד?
איני מאמין שנועדתי להיות רווק כל חיי.
אז נכון ,נשרתי מהתואר בהנדסה ,שקעתי בדיכאונות של החיים ,הגעתי למצב של הלקאה עצמית קשה.
האמנתי שאני חייב להיות בן אדם טוב אם אימצתי כלב נטוש אך המציאות אמרה משהו אחר .
התמכרתי לעישון, עבדתי בשתי עבודות על מנת לחסות את ההלוואות שהיו בזמן הלימודים, התחלתי להתאמן,בניתי את עצמי, למדתי מהחיים ומהאינטרנט תוך כדי עם כל אופציה אפשרית.
עברו מס' שנים ועברתי לעבודה אחרת משמעותית יותר מחוץ לעיר למשך כמה שנים , כאשר התכנון היה לעבוד בעבודה הזאת כמה שיותר ואז הגיע הקורונה ...
אך, איך כל תקופת הקורונה שיבשה את חיי כמו אצל רובנו.
הגעתי למצב שבו אני מאבד את מקום פרנסתי והגעה למצב שבו אני חי מקצבת אבטלה של פחות משכר מינימום.
עוזב את הדירה ,את הציוד והחפצים שהיו יקרי ערך כלשהו פיזרתי בין 2 בתים של קרובי משפחה כל השאר נמכר\נזרק\נמסר\פורק לחלקים.
ואז הגעתי לתובנות מסוימות לגבי מינימליזם, צמצמתי את חפציי עוד פעם ועוד פעם עד שהגעתי למצב שבו יכלתי לסחוב עימי רק את מה שדרוש בתיק אחד.
מוצא את עצמי חי בסוג של כמקום מפלט בין קרובי משפחה ומכרים.
בעצם סוג של נווד בין בתים.
התחלתי להתסכל על התקציב החודשי שלי מנקודת מבט אחרת, בעצם לצמצם את כל ההוצאות ולחשב רק את אלו שדרוש על מנת לשרוד לתקופה הקרובה.
הגעתי למצב שבו אני מצמצם את הוצאותי למצב כזה שאני עדיין מצליח לשים מעט כסף בצד.
כמובן בזמן השהות שלי אני מנסה לעשות את המקסימום שלי, עוזר במטלות הבית,קונה מצרכים,מכין אוכל, בונה דברים שימושיים מחומרי גלם שונים שניתן להשיג בעלות נמוכה או ללא עלות.לומד בעיקר מהאינטרנט מגוון קורסים בחינם, קורא ספרים לשיפור עצמי ויכולות, מעשיר את עצמי בידע נוסף, אך עדיין מרגיש שכל זה חסר משמעות בשבילי ,כיוון שהכל בסוף מסתכם במשהו אחר לחלוטין!!
למה ואיך לעזאזל הגעתי למצב שבגיל שלי אני חי ללא זוגיות!
האם לא מגיע לי כמו לכל אדם בעולם להנות מהחיים עצמם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות