מרגישה שאני לא חשובה לו יותר

אני אתחיל בזה שאני יודעת שאנשים במדור הזה מבוגרים יותר אבל בבקשה אל תייחסו לגיל שלי ופשוט תייעצו לי בגובה עיניים כי אני ממש צריכה עזרה.
ואני ממש מצטערת על החפירה אבל אם יש לכם כוח לקרוא או לפחות חלק זה ממש יעזור לי.
אני בזוגיות עוד רגע שנה עם חבר שלי שאני אוהבת עם כל הלב שלי ויותר מכל דבר בעולם
בהתחלה של הקשר שלנו הוא באמת אהב אותי בטירוף ואני בחיים שלי לא הרגשתי שמישהו ככ אוהב אותי או ככ איכפת לו ממני.
הזוגיות שלנו היא באמת זוגיות מושלמת ועד לפני כמה זמן גם בקושי רבנו אי פעם.
הבעיה היא שבזמן האחרון אני מרגישה שאני בתחתית סדר העדיפויות שלו ושמשמעותית פחות איכפת לו ממני ומאיתנו. חבר שלי בן 16 והוא מאוד עסוק הוא עובד הרבה בעסק משלו ויש לו המון עיסוקים אבל בכל זאת אני מרגישה שחד משמעית הוא בכל זאת יכול לפנות זמן בשבילי, ושפשוט הוא לא מרגיש שזה חשוב מספיק.
יחסית לפעם, בעיקר לפני הקורונה היינו נפגשים לפחות פעם בשבוע אבל מאז הקורונה עד עכשיו זה לפי תקופות לפעמים אנחנו נפגשים יותר ולפעמים פחות, ורוב הזמן זה לפי לוח הזמנים שלו כיוון שהוא עושה יותר ועסוק יותר ולי אין ככ הרבה עיסוקים כמו שלו. אבל בכל זאת לפי איך שאני רואה את זה אני תמיד אשים אותו במקום הראשון, אני משקיעה את כל הזמן הפנוי שלי בו והוא חשוב לי יותר מהכל. כל פעם שאני מנסה להעלות את הנושא בדרך אגב כזה הוא כאילו מזדעזע שאני מסוגלת אפעלו לחשוב שלא איכפת לו ממני. עכשיו אני יודעת שאיכפת לו אני פשוט חושבת שאני לא חשובה לו כמו שהוא חשוב לי.
עוד דבר שגורם לי לחשוב פעמיים עלינו כזוג זה שיש לנו כל מיני ריבים קטנים כאלה, לפעמים אני מגזימה אבל לפעמים הוא ממש עובר את הגבול, ואני אתן דוגמא, היום דיברנו בשיחת ווידיאו שזה משהו שאנחנו עושים הרבה בגלל שלא יוצא לנו להיפגש הרבה מאז הקורונה, ואז הייתי באמצע לדבר על משהו והוא פשוט ניתק פתאום (זאת לא פעם ראשונה שזה קורה) וכשהוא התקשר שוב הייתי עצבנית ושאלתי אותו מה קרה הוא אמר לי שהוא חשב שאבא שלו נכנס והוא ניתק מהאינסטינגט (לא הייתה שום סיבה שהוא ינתק גם אם אחד ההורים שלו היה נכנס), בגדול הרגשתי פשוט שזה ממש לא מכבד ואמרתי לו את זה, אחר כך הייתי עדיין די עצבנית ואמרתי לו משהו על חבר משותף שלנו ואז הוספתי כזה- לפחות הוא מכבד אותי.. חבר שלי בתגובה פשוט עשה לי אצבע שלישית שזה משהו שאני ממש לא רגילה לקבל ממנו או להתעלם ממנו ואז שאלתי אותו אל הוא עומד מאחורי זה והוא אמר לי שלא והוא מצטער, בכל מקרה, מקרים שהוא פוגע בי או גורם לי להרגיש לא מוערכת או מושפלת קורים לעיתים קרובות ואני לא יודעת מה לעשות יותר. אני לא מסוגלת להיפרד ממנו וזה לא אופציה מבחינתי בכלל אבל אני חייבת לעשות משהו לגביי זה. חשוב לי להוסיף שיש לי נטייה לדיכאון ושיש לי בעיות עם בריאות נפשית כבר כמה שנים שכמעט ורק לו אני מספרת עליהן בפתיחות, ודברים שהוא עושה ואומר משפיעים לי על הבריאות הנפשית וגורמים לי לבכות על בסיס שבועי.
חשוב לי להגיד שאני לא מושלמת בכלל ושאני לא מושלמת בזוגיות הזאת ושגם אני יוצאת רע לפעמים.
אני ממש צריכה עזרה ועצה מה לעשות הלאה, אני ממש מצטערת על החפירה.