חרדי עם ספקות באמונה

לאחרונה הפסקתי להאמין באלוהים או בכל ישות שאינה פיזית או מוכחת מדעית,
גם יצא לי לקרוא מעט מאמרים על אמינות התורה או תקופת כתיבת התורה, סתירות, דברים לא הגיוניים,

אציין שבתקופה שהאמנתי התמימות שליוותה אותי הניחה לי להיות רגוע ולדעת שהכל מלמעלה והפחית את הדאגות, זה באמת עוזר למי שמאמין, וכמובן העניין הקהילתי וחום של קהילה זה דבר טוב מאוד ומעשיר את אורח החיים ושמחת החיים.

העניין הוא שמאז שהפסקתי להאמין אני אוכל את עצמי מבפנים מכיוון שאין לי יכולת להשתנות בגילי,
כבר נשוי ואבא לילדים,
ונקרע מעצם המחשבה שאני ישנה את החיים שלי ועל הדרך אפגע בכל המעגל שסביבי, אשה, ילדים, משפחה, חברים.

נמצא במבוי סתום נקרע בעולם משלי ואף אחד לא באמת יודע מה מצבי.

איבדתי את האמונה,
היה יותר טוב אולי כשהאמנתי, ואת האמת גם הרגשתי תחושה רוחנית שמילאה אותי,
אבל אחרי שחקרתי לא מעט,
א. יש כל כך הרבה סתירות ו0 הוכחות מדעיות לאמינות כתיבת התורה על ידי משה כשעלה לשמים 40 יום.. אף אחד לא ראה מלאכים, ואף אחד גם לא הוכיח שהיו ניסים אי פעם, היום אין ניסים אז למה לפני 2000 שנה כן היו?!
ושלא יספרו לי סיפורים שאז היו דור דעה ומידת הדין שלטה ולכן נענשו מייד, והיום לא נענשים מייד אבל אין ניסים.. את הפרשנות הזו עוד רב המציא בשביל לתרץ את השקר הזה..
ב. מרגיש מנותק מכל הרוחניות הזו,
לא מאמין שיש עולם הבא, לא מאמין שיש נשמות, מלאכים או אל אחד גדול שמתחבא, אין לו דמות הגוף ואין לו צורה, ואין ביכולת האדם להבינו, אני לא מבין ממה יש לו להתחבא, ולמה הוא מסתתר, ונניח שזה בשביל הבחירה החופשית (כי אם הוא ייראה, אז האמונה לא באמת קיימת - זו הוכחה) עדיין לא מקבל את התירוץ הזה, זה נשמע לי עוד הסבר פילוסופי של עוד רב שהמציא הסבר לזה שאלוהים לא מתגלה,
לא מקבל את זה,
אם אלוהים זה אבא, שנותן בחירה, אז שיגיד מה טוב ומה רע, האדם עם היצר יחליט, אבל אבא לא מתחבא לילדים שלו אלפי שנים..

שוב,
אודה מאוד למי שיעזור לי לצאת מהפלונטר שאני חי בו,
מי שגם כמוני מתחבט וקרוע בין העולמות ולא ממש יכול לצאת ממנו בגלל שחי בסביבה קהילתית משפחתית ללא יכולת לשנות אורח חיים בגיל וסטטוס משפחתי כמוני,

איך מתמודדים עם המצב הבלתי הפיך הזה?