התגרשתי וקשה לי להתגבר על טראומות העבר

שלום לכולם, מבקשת מראש לא לשפוט אותי בחומרה גם ככה קשה לי, סיימתי מערכת יחסים מאוד הרסנית עם גבר שאהבתי אבל ידעתי שהוא לא הכי בריא בנפשו, הייתי נשואה שנה וחצי אבל הכרנו עוד הרבה לפני עשיתי ממנו 3 הפסקות הריון כן 3 גם אני לא קולטת איך הגעתי למצב הלא נורמלי הזה, ההריון הראשון הגיע באופן לא מתוכנן שעוד היינו רווקים ואני הייתי בת 26 זו הפעם הכי טראומטית מבחינתי כי משכתי את ההחלטה עד כמעט שבוע 11 וזה היה נוראי וטראומטי הבטחתי לעצמי שלא אעשה זאת שוב ובכל זאת חזרתי אליו והתחתנו רציתי תיקון ולהביא איתו ילדים כי אולי זה ישפר את ההרגשה שנותרה בי אחרי ההפלה הראשונה למרות שידעתי שהוא גבר בעייתי להמשך החיים לא מכיל לא רגיש רק רוצה אישה שתענה לצרכים שלו תביא לו ילדים תנקה ותבשל לו ובנוסף לזה אלים מילולית פלרטטן ועם יצר מיני לא נורמלי, גם בזמן הנישואים פחדתי להביא איתו ילדים עם כמה שרציתי תיקון לחוויה הנוראית שעברתי עדיין לא הייתי שלמה להביא עם האיש הזה ילדים ושוב נכנסתי להריון אבל הפעם בחרתי לעשות הפסקה בשבוע הרבה יותר מוקדם מבלי לספר לו, לאחר מכן התגרשנו הקשר גם ככה הפך להיות נוראי בלי שום בסיס יציב ובריא למרות שניסיתי ולהילחם בעיקר בשביל עצמי אבל זה לא החזיק הרמתי ידיים והחלטתי לצאת לדרך חדשה, התגרשתי לפני 5 חודשים הלכתי לטיפול התחלתי עבודה חדשה הכרתי אנשים חדשים והנה שוב הגרוש חוזר לחיי מתקשר בלי סוף רוצה לחזור ולנסות ואני כמו מטומטמת נפגשתי איתו מספר פעמים אפילו לא רציתי בזה פעלתי ללא שיקול דעת פשוט נסעתי אליו על אוטומט מתוך הרגל, שכבנו הייתי עם גלולות ונכנסתי שוב להריון רק שהפעם אני כבר בת 30 חלפה לי לרגע המחשבה שאולי זה סימן וזהו אני חייבת להשאיר אבל לא הייתי מסוגלת שוב אותה הדילמה שוב החוסר שלמות בדיוק כמו בפעמים הקודמות והלכתי לעשות הפסקת הריון בשלב מאוד מוקדם בשבוע 4, אבל עדיין זה כואב זה מרסק לי את הלב לחשוב שהיו צריכים להיות לי שלושה ילדים הפעם הראשונה הייתה הכי טראומטית עבורי ולמרות שכבר עברתי דרך והרגשתי טוב שוב נכנסתי למקום ההרסני הזה הפעם הזו החזירה אותי מיליון צעדים אחורה, אני נראית טוב בחורה אינטיליגנטית לא יודעת איך להמשיך מכאן נכנסתי שוב לסוג של דיכאון אני מניחה שגם ההורמונים משחקים תפקיד אבל קשה לי מאוד אין לי חשק להכיר אף גבר אני עייפה מכל מה שעברתי איתו, אם לא ההפלות היה לי יותר קל לעבור אותו, תמיד רציתי בית ומשפחה גדולה מגיל צעיר והכל יצא לי עקום אני לא מאשימה אף אחד אני לגמרי לוקחת אחריות אבל אני באמת לא יודעת מה חשבתי לעצמי, ובעיקר לא יודעת איך להתגבר על טראומות העבר ולהאמין שעוד יהיו לי ילדים ומשפחה עם גבר נורמלי, אשמח לקבל עצות מנשים שעברו משהו דומה והצליחו להתגבר.