לא מצליחה להוציא את הבן זוג מהראש ולתהות למה הוא עזב אותי

כבר עבר שבוע וחצי מאז הפרידה
אני כבר לא בוכה כל יום, בכללי באמת מרגישה שמגיע לי יותר ושהוא זה שהפסיד
אגיד בגדול שהייתה לנו זוגיות מדהימה של עשרה חודשים שהוא לא הפסיק להגיד לי כמה שהוא אוהב אותי, נתתי לו באמת הכל מעצמי ובאמת חוץ מהבן זוג שלי הוא גם היה החבר הכי טוב שלי
הפרידה שלו ממני הייתה לא ברורה, בבוקר הוא אמר לי שאני הדבר שהוא הכי אוהב בעולם והדבר הכי חשוב לו בחיים
ובערב אחרי מריבה של דבר באמת טיפשי הוא אמר שהוא רוצה להפרד
עדיין לא קיבלתי שום הסבר ומאוד קשה לי להתאושש מזה רק מהסיבה שזה באמת היה כל כך פתאומי מבחינתי ומבחינת כולם
באותו שבוע של הפרידה הוא התייעץ עם חברה שלי על מה לעשות לי ליום הולדת, יום לפני הפרידה כתב לי על כמה שהוא מתגעגע ואמר נו מתי את באה כבר
נפגשנו והיינו דביקים מאוד ואוהבים, באמת
כשהוא נפרד ממני הוא אמר שאני באמת הדבר הכי טוב וחשוב שקרה לו בחיים וגם כשהוא הלך זה היה בטענה שהוא אוהב אותי
זה הכי מתסכל, אם הוא אוהב אותי ולא שיקר אז למה?

הוא התנתק ממני בצורה מוחלטת, הוא הוריד לי עוקב באינסטגרם ומחק אותי מהחיים שלו לגמרי
קבענו שאקח את הדברים שלו ממנו וחשבתי שאולי זה יתן לי איזשהי סגירת מעגל למה לעזעזל קרה פה אבל הוא לא היה מסוגל כנראה לראות אותי והביא את הדברים לאמא שלי כשלא הייתי בבית

זה פשוט לא נתפס. אף אחד לא מבין מה קרה פה
אציין שבוודאות הוא לא פגש מישהי אחרת, הוא היה בבידוד לפני שנפרד ממני(נפגשנו ממש אחרי הבידוד שלו, היה מושלם ואז נפרד ממני פתאום) הרבה זמן ואין לו כלכך מסגרת להכיר בה בנות ואני בטוחה במאתיים אחוז שזה לא קשור לבחורה אחרת אז זה באמת באמת לא אופציה

חשבתי שאולי הוא כבר לא נמשך אלי אבל הסקס ביננו תמיד היה מדהים וכל הבידוד שלו היינו מדברים על כמה שאנחנו מתגעגעים ללשכב אחד עם השני עשינו ווידיאו וכו וגם כשנפגשנו אחרי הבידוד שכבנו שלוש פעמים באותו יום מכל הגעגוע והתשוקה(הוא סיים בידוד והיינו יומיים ביחד, ביום השני בערב נפרד ממני)

אז אני באמת לא מצליחה למצוא שום סיבה, אחרי שנפרד ממני לא התחננתי לחזרה ולא הצקתי לו כי אני באמת מאמינה שזוגיות זה לא משהו שאפשר לכפות אחד על השני ואם אחד מהצדדים לא מעוניין אין טעם לרדוף ולהציק ובכללי הרגשתי שזה מוריד מהערך שלי להתחנן ולדרוש הסבר כי אני באמת מרגישה שהייתי בת זוג מאוד מכילה ואוהבת וכמובן שהיו ריבים ובעיות כמו לכל זוג אבל אני מהצד שלי באמת מרגישה בלב שלם שפעלתי בצורה הכי בוגרת שיש ובכל המערכת יחסים הזאת באמת נתתי בשביל הבן אדם המון
היה לי קל יותר לעבור את זה אם הייתה לי סיבה הגיונית ולגיטימית לפרידה עם כמה שזה היה כןאב לי החוסר וודאות כואב יותר

אבא שלו דיבר איתי לפני כמה יומיים ואמר לי שמאז הקורונה הןא ממש בדיכאון, עייף כל הזמן וממש עצוב וגם הוא אמר לי שהוא לא מבין מה קורה איתו ולא מבין למה הוא נפרד ממני כי הוא אהב אותי בטירוף, באופן כללי ואני תוהה אם אולי הןא נפרד ממני רק בגלל שהוא קצת מדוכא? אני דואגת לו מאוד ובאופן כללי חשבתי על לשלוח לו הודעה ארוכה ומפורטת של הרגשות שלי(בלי להתחנן לחזרה חלילה, רק להסביר שאני באמת פגועה ואוהבת ומכבדת את ההחלטה אבל שאני חושבת שאחרי כל האהבה וכל מה שעברנו ביחד מגיע לי הסבר נורמלי)
כולם אמרו לי לא לעשות את זה ושזה רק יחמיר את ההרגשה שלי אבל אני באמת אובדת עצות, הוא היה באמת הכל בשבילי ואני יודעת שהוא אהב אותי ובחיים לא אהב אדם כמו שהוא אהב אותי ולכן כלכך קשה לי לקבל את זה, לא הרגשתי שזה דועך וגם כמו שאמרתי לפי ההתנהגות שלו זה לא היה נראה שהוא הפסיק לאהוב זה היה נראה כמו החלטה שהיה לו מאוד קשה לקבל וגם כאילו הוא החליט אותה באותה דקה

מה לדעתכם לעשות? להלחם עליו זה בטוח לא אופציה כי באמת אני מרגישה שמגיע לי שהוא זה שילחם עלי, נתתי לו כלכך הרבה מעצמי ובאמת אני לא אשפיל את עצמי (ואין לי אגו בכלל, כשאני טועה ומרגישה שאני צריכה להוריד מעצמי אני עושה את זה אבל באמת מרגישה שזה לא המצב)אבל האם לשלוח לו את ההודעה ולדרוש הסבר? כי באמת שאני לא מבינה מה קורה זה מרגיש כמו חלום.