אמא שלי הכניסה אותי לברוך רציני, מה עושים?

היי לכולם.
אני עתידה לעבור דירה בקרוב מאוד ואמא שלי מאז ומתמיד הבטיחה לי שתשלם לי את שכר הדירה.
אני לא עובדת מפני שאני בסיום תואר עם מבחנים מאוד קשים שנופלים לי בדיוק על התקופה של מעבר הדירה, כך שבאופן כללי אני במצב מאוד מתוסבך בחיים כרגע וכל יום רק דואגת מה יהיה ואיך אצליח גם עם המבחן וגם עם מעבר הדירה בצורה חלקה... זה קשה מאוד כשזה הכול ככה ברצף וגם אין לי אפשרות להתפרנס כרגע. חוץ מזה שיש לי המון דברים ודאגות נוספים על הראש ואני פשוט לא מצליחה להתמודד עם הכול, מרגישה שממש קורסת.
אז אחרי ההקדמה הזו, נגיע לעיקר - אני חתמתי על חוזה הדירה החדשה בעידוד של אמי ובידיעה שהיא הולכת לשלם לי את שכר הדירה. הרי היא הבטיחה לי את זה, נכון? אז זהו שפתאום היא מפתיעה אותי משום מקום ואומרת שאולי תעזור ואולי לא, זה תלוי מצב רוח אצלה. עכשיו, אמא שלי היא בנאדם שמאוד נוטה למצבי רוח. אנחנו יכולות סתם להתווכח כמו כל בת ואמא, ויכוח סתמי וטפשי, אני אגיד לה את דעתי ופתאום על זה היא תתעצבן עלי ותחליט שלא עוזרת לי יותר עם כסף. יש לה אופי כזה מגעיל, אבל לא חשבתי שבאמת היא תדפוק אותי בצורה כזו!!
עכשיו המצב הוא שאני כבר חתומה על החוזה, ואתמול אחרי איזו שיחה קטנה שבה הבעתי את דעתי על איזה משהו (שקשור אלי עוד!), פתאום היא זורקת לי "עכשיו כל החשבונות עלייך!" אני המומה ואני בשוק איך היא עושה לי את זה, היא יודעת שאני כבר חתמתי על החוזה ואין מה לעשות, אני עוברת בעוד שבועיים - איך לעזאזל אני משיגה כסף??? אני חיה על חסכונות מסכנים שעומדים להיגמר לי עוד רגע, כי כל התואר לא עבדתי (תואר שאין אופציה לעבוד במהלכו, תובעני מדי) ואני לפני מבחנים וכל כך לחוצה וגם ככה זו התקופה הכי קשה שהייתה לי כל חיי, למה היא חייבת להיות כזו מרשעת ולהקשות עלי עוד יותר??
אני מאז לא מצליחה להתרכז במבחן ובשום דבר בחיים שלי, רק חושבת איך אני הולכת לשלם על דירה שאם הייתי יודעת שאין לה כוונה לשלם לי, לא הייתי מחליטה לשכור בכלל!!! היא נורא הפכפכה ויכולה פתאום להחליט שכן תעזור לי, אבל אני לא יכולה להסתמך על מצבי הרוח האלה שלה שמשתנים כל הזמן. דבר אחד אני אומרת שלא נראה לה ומיד היא מתהפכת עלי! היא בנאדם מאוד קשה ולא יציב... אני לא יכולה ככה עם חוסר היציבות הזה, ואני מרגישה טיפשה שבכלל סמכתי על המילה שלה. אבל זו אמא שלך, את לא מצפה שהיא תדפוק אותך ככה!!!
באמת שרק טוב אני עשיתי לה. כל כך רע לי ואני לא יודעת מה לעשות... אני גם לא יכולה למצוא עבודה כי אני עוברת לגור בחור שאין בו לא חנויות ולא מסעדות, ואני בלי רכב... בקיצור, נדפקתי ברמות ואני רק עסוקה בלחשוב מה עושים במצב כזה... אין לי איך לשלם לבד שכר דירה. והאמת שזה גם מרגיז אותי איך שאמא שלי מתנהגת, את הניצול שלה את זה שאין לי איך להתפרנס, היא ממש תופסת טרמפ על ה"חולשה" שלי ומשחקת איתה לטובתה. זה מגעיל אותי... כשיהיו לי ילדים אני בחיים לא אשקר להם ככה!! היא ידעה שרק בגלל שידעתי על העזרה שלה החלטתי לשכור דירה בכלל. אני פשוט מיואשת...
מה מציעים לי לעשות??