שלום, לפני כמה זמן קניתי לאחותי מתנה ליום הולדת ( היא בת 16), וקניתי לה ממה שחסכתי עוד לפני הקורונה, עכשיו, הבן זוג שלי ואני גרים אצל ההורים שלי ולי כרגע אין עבודה בגלל הקורונה ולו יש עבודה קבוע שמכניסה לו קבוע כל חודש כסף לחשבון הבנק ויש לו גם חיסכון שהוא חסך.
נוסף לכך בגלל הקורונה ההורים שלי גם בקושי עובדים ואנחנו 5 נפשות במשפחה הגרעינית בלי הבן זוג, והמצב דיי רע ברמה שיש ימים שאין לחם או אין ירקות בבית אז אני מבקשת ממנו לפעמים שיקנה לי ולו ירקות או לחם.
ועכשיו לפעמים הוא מתחיל להתחשבן איתי על זה, ואני מבינה, כי הוא לא אמור לכלכל את המשפחה שלי.
לפעמים ההורים שלו מביאים לנו סלסלת מזון בשביל שנוכל לשרוד עד הפעם הבאה שאנחנו באים אליהם, והאמת שזה מרגיש לי ממש לא נעים, כלומר אני מרגישה כמו קבצנית.
עכשיו קרה עוד מקרה שהתחשבננו עליו, אמרתי לו שאני קונה לעצמי סנדלים חדשים בגלל שאלו שיש לי נקרעות לי כבר, אז הוא הסכים, הגענו לחנות והוא רצה לעזור ושנעשה חצי חצי, אז אמרתי סבבה, תודה.
אחרי זה סיפרתי לאמא שלו, שמסתבר שלא ידעה מזה ואז הבן זוג התעצבן עלי למה סיפרתי לה שקנינו יחד, ואז אחרי זה אמרתי לה ששילמתי לבד מהכסף שלי והעברתי לו את מה שהוא שילם חזרה לחשבון שלו.
ולשאלתי, האם זה הגיוני שבני זוג יתחשבנו על ההוצאות שלהם?, יש כאן עוד זוגות במצב דומא ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות