אמא לא אוהבת את החבר החדש אבל אני לא רוצה לפסול אותו

התחלתי לצאת עם בחור מהעבודה,אנחנו כבר יוצאים כמה שבועות טובים,מדברים המון בטלפון,נפגשים. כייף לי איתו,הוא מצחיק אותי בכל רגע נתון. יש לנו תחומי עניין משותפים,הוא מצליח להבין אותי ויש הרגשה שכשאצטרך אותו-הוא יהיה שם עבורי. אולם,יש בינינו גם הרבה שוני. אני מהסחורות הרוסיות הטובות האלו שמקשיבות להורים שלהן,עושות לרוב את מה שהם אומרים,אני בחורה שאוהבת ללמוד עם ציונים גבוהים,אני לא מעשנת, שותה לעתים רחוקות וגם אז משהו קטן כמו ליקר חלש. הוא לעומתי בחור ששובר מוסכמות, הוא בן 22 יוצא שירות קרבי, גר לבד ועזב את הבית כי לא הסתדר עם ההורים, אין לו בגרות מלאה,הוא מעשן (לא עושה זאת לידי), הוא כן אוהב לשתות אבל ממה שהבנתי עם גבולות. אתמול הוא בא אלי הביתה להכיר את אמא שלי,הוא הביא עוגה..כמו שחשבתי לעצמי אמא שלי לא אהבה אותו ועשתה לי פרצופים כל הערב,לחשה לי בצד שהבחור הזה לא בשבילי ושהוא הכי גרוע שהיה לי עד עכשיו ושהיא לא מבינה איך אני לא נגעלת לצאת איתו ופשוט הייתה לה בחילה ממנו.טענה שהוא לא נקי שיש ובטח קלטה את הקעקוע הגדול שיש לו על הזרוע הפנימית והסיקה את המסקנות שלה לבד..כל הזמן המשפחה שלי מזהירה אותי מפניו ואומרת שעצם העובדה שהוא עזב את הבית בגיל כל כך צעיר מראה שיש לו משפחה לא טובה ושאני לא צריכה לצאת עם בחור שהוא לא בקשר טוב עם ההורים.ניסיתי להסביר להם שלא לכולם יש הורים טובים ותומכים,אבל הם לא היו מוכנים לקבל את זה. הוא אמנם לא כמו כל הבחורים האחרים שיצאתי איתם שלרוב היו סטודנטים שלמדו מה שנקרא מקצועות נחשבים באוניברסיטה,אבל הוא בנאדם טוב,כייף לי איתו, הוא מצחיק אותי, לא גורם לי לעצב, הוא תמיד שם..הוא מכבד אותי,מעריך אותי,משלם עלי,ג׳נטלמן, לעומת למשל החבר האחרון שהיה לי שלמד הנדסת חשמל ולמרות כל הנתונים הטובים-הלימודים הגבוהים שלו,רכב,משפחה טובה, הוא היה פשוט בנאדם רע וגרם לי לבכות הרבה ולסבול,למרות שהוא היה בן 25 ועבד תמיד היינו מתחלקים חצי חצי ולא הראה אף פעם נכונות לשלם מעבר לדייט ראשון. באופן כללי היה בנאדם אטום,חסר רגשות שניצל אותי ואת הטוב לב שלי. עדיין לא יצאתי מהחדר כי אין לי כוח לשמוע את התגובה של אמא שלי עליו,היא תתן לי עכשיו בראש שאנחנו לא מתאימים ושהוא לא בשבילי ואין לי עצבים לזה..אני עוד צעירה ומבינה שהוא לא גבר חיי,אני לא רצה להתחתן איתו או משהו בסגנון,בסך הכול רוצה להינות ולצאת ולהכיר,וגם אם יצא מזה קשר ארוך אני עדיין אשמח שניסיתי והתנסיתי.אני לא רוצה לפסול אותו..מה אתם חושבים?