אני טעיתי? או שההתנהגות שלו כלפיי לא מוצדקת?

אז הכרתי מישהו דרך העבודה וקבענו לצאת לדייט.
לפני כמה ימים לפני הדייט, יצאתי לשתות עם חברות.
השתכרתי מאוד ופשוט שכבתי עם עוד חברה על הספסל במצב נוראי, בזמן שהחברה ה3 עזבה אותנו והלכה הבכיתה, אבל זה לא מה שמשנה עכשיו.
התקשרתי אליו, אותו אחד שיש לי איתו דייט בעוד כמה ימים, ובקשתי שיאסוף אותנו.
הוא לא הפסיק להציע שהוא יזמין לי מונית הביתה, כי הוא לא היה בסביבה, וכל פעם שאל לשלומי, התקשר לדעת איך אני, ביקש שאתקשר אליו כאגיע הביתה, לאחר שאמרתי לו שבאים לאסוף אותנו. בקיצור, שמר על קשר איתי לראות שהכל בסדר.
לאחר אותו היום, הוא לא הפסיק להריץ בדיחות על אותו מקרה עליי.
אמרתי שלא נעים לי וביקשתי ממנו, הוא אמר שהוא יפסיק.
הוא לא הפסיק, וזה חזר על עצמו.. ככה ביקשתי ממנו 3 פעמים שיפסיק וזה לא פסק.. בפעם ה4 כבר וויתרתי וישבתי בשקט כשהוא צחק.
יצאנו לדייט ראשון, הוא הזכיר את המקרה שקרה לי, הסתכלתי עליו במבט פוגע, לקחתי את הרגליים ועזבתי אותו לבד לעמוד בזמן שהתרחקתי כמהמטרים ממנו, כדי להרגע.
הוא לא הבין למה עשיתי את זה, למרות שאמרתי לו שהייתי צריכה להרגע כשאמרת את זה..זה לא היה נעים לי. ומה הוא ענה? ענה, אבל ביקשתי ישר סליחה.
שלא נדבר על זה שהוא כל פעם ביקש סליחה אחרי שצחק על המקרה.
לא רציתי לעשות סצנה כבר בדייט ראשון ולהריץ לו דוגמאות כמו, אז בוא אני אדקור אותך עם סכין ואז אבקש סליחה. הוא ניסה לנשק אותי בדייט הראשון ולא נתתי לו.
ואז נפגשנו לדייט שני, יצא שדיברנו על אימונים וספורט והוא שאל אותי מה ההקפים שלי. אמרתי שאני לא רוצה לומר והוא פשוט לחץ מעט עד שסיפרתי לו. זה הגיוני שאני צריכה לספר למישהו על ההקפים שלי בדייט שני? או בכלל לספר למישהו על ההקפים כשאמרתי שאני לא רוצה לספר?
לא סיפרתי לו על היקף החזה, כי אני באמת לא מודדת, אמרתי לו שאין מה למדוד.. אמרתי לו שאני לא מגדילה או מקטינה שם כלום.. לכן זה חסר תכלית. הכל גנים.
ואז הוא פשוט גיכך ואמר, כן, גנים של אבא וצחק.. צחקתי ביחד איתו, למרות שהרגשתי לא נעים. אני סתם מגזימה או שזו הייתה בדיחה מצחיקה? גם בדייט השני הוא רמז לנשיקה ולא נתתי לו.
בקיצור, עברו עוד מקרים.. כמו שהוא ראה אותי בוכה בעבודה ולא ניגש או אפילו שלח הודעה לשאול אם אני בסדר וכדומה...
אז נשבר לי ואמרתי לו את כל מה שהפריע לי. הוא ענה לי בתגובה, אני מצטער שוב, למרות שהצטערתי כבר ולא רציתי לפגוע בך. לא נועדנו להיות ביחד האופי וההומור שלנו שונים. אנחנו נוכל להיות רק שלום-שלום בעבודה ולצחוק מידי פעם, אבל לא משהו מעבר.

מאוד קשה לי עם התגובה הזו, הרי אם נמשכת אליי, למה אתה בוחר לסיים את זה? למה אתה לא מתעניין ולא בוחר לקחת לתשומת ליבך את הביקורת הזו? למה במקום להתעניין ולשאול איך בדיוק פגעתי בך ולנסות לתקן, אתה בוחר להתרחק? עד כדי כך קשה לך עם עצמך שקשה לך לקבל ביקורת?

הוא גם אמר לי שהוא נפרד מהאקסית האחרונה שלו, בגלל אותו מקרה, שהיא הרגישה שהוא היה יורד עליה.

למה קשה לי לשחרר ממנו ולשכוח ממנו? האופי שלו עיצבן אותי נורא ולא אהבתי אותו, הוא אדם ללא אמבציות, נוח לו במקום שהוא נמצא וקשה לו לצאת מחוץ לקופסה, שם פס על הבקשות שלי, בדייט הראשון הוא רק הריץ בדיחות, בזמן שניסיתי למשוך אותו בעדינות לשיחה רצינית ולהכיר את הבנאדם, בהודעות הוא התנהג הכי משוחרר ולא חסך עליי מחמאות ובמציאות התנהג אחרת לגמריי וקשה לי היה מאוד להפתח אליו ולספר על עצמי, מתוך חשש שהוא יריץ על זה בדיחות. איך לשכוח ממנו?!