שלום לכולם , חייבת לשתף אתכם במשהו שיושב לי על הלב אשמח לשמוע גם את דעתכם ..
לפני ארבעה חודשים בערך עברתי טסט , אחרי שלמדתי נהיגה במשך חצי שנה , היה לי מורה נהיה מדהים איש סוחף ומושך שאין לתאר אפילו, אדם מדהים עמוק מכבד מפרגן דואג ובאמת שאני לא דמיינתי הקשר שלנו היה מדהים ומייחד הוא אמר את זה גם בעצמו .
ברגע שעברתי טסט הייתי המאושרת באדם , אך השמחה הייתה מהולה בעצב , הבנתי שאת אותו הבן אדם אני לא אראה יותר . אני לא יכולה באמצע יום לשלוח לו היי , התגעגעתי בו ניפגש לקפה .. הוא לא מורת נהיגה , בגלל שהוא מורה נהיגה גם יחסית מוכר זה לא נראה טוב . הקשר שלנו באמת היה מדהים ברמה כזו שלהזמין אותו לשבת לקפה נראה לגיטימי לגמרי !
בקיצור , ביום שעברתי טסט הייתי מאושרת אבל גם עצובה , כל העניין הזה שבן אדם נכנס לך לחיים ויוצא מהם בכזו מהירות היה לי קשה להכיל.
עבר הזמן ולאט לאט נרגעתי , הצבא וכל העיסוק מסביב הסיח את דעתי מהמחשבה עליו ועל זה שנגמר ,ופתאום לפני שבוע וחצי משום מקום ראיתי אותו בכביש שנהגתי הוא צפצף לי ואמר שהוא מתגעגע ומחכה שניפגש , חייך ושמח ופתאום אני מרגישה שחזרתי לנקודת ההתחלה . עצם זה שלא ראיתי בן אדם שהיה משמעותי בשבילי אל כך הרבה זמן ופתאום אננ רואה אותו ברגע הכי לא צפוי משום מקום פשוט הרטיט לי את הלב ברמות שאין לי איך להסביר .. אני רק מחכה לרגע שניפגש ונוכל להשלים פערים , מה אתם אומרים? זה לגיטימי ? הגיוני? שעבר כבר כל כך הרבה זמן ואני עדיין מתגעגעת ? יש אנשים שמתים רק לסיים את הטסט והשיעורים ואני מתגעגעת לימים האלו של השיעורים , כמובן שלרגע לא ארצה לחזור ללחץ של הטסט והשיעורים וכל מה שקשור לזה , אבל קשה לי , קשה לי לעכל שבן אדם נכנס ככה לחיים ופשוט יוצא מהם לאחר תקופה יחסית ארוכה פתאום בבום בלי שום התראה מוקדמת כאילו לא היה ולא נברא .
אשמח לשמוע את דעתכם ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות