היי, אני מובטלת תקופה ארוכה, מחפשת עבודה נורמלית בתקופה מאוד קשה.
אני מנסה את מזלי בכל מיני צורות ואחת מהן היא דרך פורום שמציג בו שתי אפשרויות - אחת שמעסיקים רציניים מציעים משרות והשניה היא שמועמדים מציעים את עצמם בכמה שורות מקדימות ותוכן עשייה.
הבעיה שלי היא ההתמודדות מול אופן ההצגה של המועמדים את עצמם. אנשים תקועים בשיווק עצמי מנופח כאילו חיים באיזו חללית.
מה כתבתם כשמתחתם את התפקיד (השני /השלישי) שלכם לעשר שורות גבוהות כלליות והתלהבות של לונה פארק?
אם אני פורטת את המשפטים לעשייה מעשית אני מגלה עבודה טכנית פשוטה. זה מה שהם רואים או שהם קופצים גבוה כדי לתפוס גבוה ולא תופסים? כי לא תופסים בגלל שצריך לכתוב מה שזה ולא שורות של סדנת כתיבה.
אני רואה את כל זה ומבינה שאין לי סיכוי להכנס לשוק העבודה. אני לא אדם של מריחות, אני אדם של מעשים. מוסר עבודה יפני. השורות בקורות חיים שלי מתארות בדיוק מה עשיתי, לא בציורים ולא בתיאורי פרוזה.
מדהים אותי לחשוב שאם אני מעסיק או מישהו שיכול להעביר המלצה, מה העברתי? כרטיס ביקור? תן לי תאכלס. מה עשית?
אני מכירה את הסגנון הזה שמרים לעצמו, עבדתי עם כמה כאלה. טחנו לי את המוח בשיווק עצמי מתלהב כדי שאיזה מנהל ישמע "בטעות" מכוונת את הכרטיס הביקור העצמי שלהם ויתן להם תפקיד. אבל תאכלס, כשהסתכלתי לאורך תקופה בעבודה שלהם, אין כלום. לא יכולת ולא תוצר. כאלה שניסו והצליחו לגנוב לי עבודה והם אפילו לא מסוגלים לעמוד על קצה היכולת של התפקיד. בגלל זה הם מתעסקים במשחקים ובללקק לבכירים.... ואז נופל האסימון שחלק מהם בכלל הגיע כי מישהו מבפנים הכניס אותם.
לא פלא שקיימים כל כך הרבה מאבקים במקומות עבודה. למה מעסיקים לא מקדישים לרגע סדר ובוחנים באמת את יכולותיו של אותו מועמד?
כי..אין???
זה שוק העבודה היום? התנהגות הפיקטיבית ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות