אז ככה אני בת 19 בת יחידה להורים והם ממש אבל ממש עקשנים. אם הם אומרים משהו אז זה פשוט נשמע כמו פקודה בשבילי. אני יוצאת מהבית וכל שעה יש טלפון מהם. אני לא מעשנת, לא שותה והם יודעים את זה וגם חברים שלי לא מעשנים ולא שותים וזה מעצבן שהם מתקשרים ושואלים אותי עם מי אני ואם זה בטוח באותו מקום שאמרתי להם שאני הייתי שם. אני רוצה לצאת לברים ולמעדונים להנות מהחיים והם אומרים תלמדי משהו במקום לחשוב על יציאות כל הזמן, אבל מה לעשות זה הגיל עכשיו ואומרים מתי שתתחתני תעשי מה שאת רוצה וזה לא יהיה ככה כי גם אז אני אהיה צריכה לבקש אישור ולהגיד עם מי אני ומה אני עושה. אמא שלי אומרת לי ככה זה להיות נשים. מה זה ככה זה? אני לא רוצה לחיות ככה כי זה לא חיים! אני פשוט קוראת לזה חיים של כלב כי אני יוצאת כאילו עד גבול מסויים ואם זה מעבר לזה אז מתחילים פשוט לחנוק אותי עם טלפונים וצעקות. יחד עם זה ואם יש לי חברה חדשה שהיא לא כמו כל החברים שלי כאילו כזאת פתוחה וזה יוצאת עד מאוחר אז אמא שלי קוראת לה זונה ואומרת שאני לא אסתובב איתה. מה זה? אני בת 19 מותר לי להיות חברה של מי שאני רוצה ולעשות מה שאני רוצה וזה מעצבן שהם שוכחים שאני עוד שנייה בת 20, כבר אישה ולא ילדה. מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות