רווק בן 34, ההורים לוחצים עליי להתחתן

היי,
אני בן 34, עוד מעט בן 35, נולדתי וחייתי כל חיי בתל אביב. עשיתי תואר בפילוסופיה, מה שלא בדיוק עזר לי למצוא עבודה יציבה. עבדתי במכירות תקופה ארוכה, נושא שאין לי אליו שום תשוקה, סקס ויחסים לא רציניים עם בחורות מברים תל אביביים ואפליקציות. לא הרגשתי שהן היו מספיק טובות או מספיק לטעמי. הצלחתי לחסוך בסביבות ה500,000 שח, אין ברשותי שום נכס או רכב ועד גיל 32 גרתי אצל ההורים, ומאז הם משכירים לי דירת סטודיו משום שהם לא מסוגלים לראות אותי ישן עד הצהריים. אמא שלי גם מבשלת ומכבסת עבורי, בעיקר מרחמים וכי היא מלאת נתינה.
האמת היא שאני כבר כמה שנים לא עובד, וחי מחסכונות, חיים צנועים, בזמן שהוריי משלמים על השכר דירה, ואני על החשבונות. העבודה האחרונה שלי היתה בבית קפה.

אני בד"כ נמרח על הספה עם נטפליקס עד 4 בלילה ומתעורר בשעה 4 אחר הצהריים. חברים שלי כולם כבר נשואים או בזוגיות רצינית. תמיד חשבתי שיהיה טוב ותכננתי לעצמי עתיד טוב יותר, אבל האמת היא שאין לי כל כך כיוון, ובכל ארוחה שישי אצל הוריי הם דואגים להזכיר לי שהם מחכים לנכדים...האמת שאני מרגיש שהמצב יצא מכלל שליטה, ואני כל פעם שובר שיא ומכה בתחתית נמוכה יותר..אני מנסה לעבור שינוי אבל זה לא מחזיק יותר מכמה ימים.אני חסר מוטיבציה ובוחר להתמקד באלו שלא הצליחו בחיים כדי להרגיש מעודד.
אני מרגיש שיש לי סיכוי עם נשים איכותיות כי אני כן מקבל תשומת לב ביום יום, אבל אין לי את האומץ או הרצון להתחיל איתן,מספיק לי לדעת שהן שם ושהן מראות קצת עניין בקשר עין ולפעמים גם שולחות חיוך. בקשרים עם נשים אני לא כ"כ יוזם או אסרטיבי, הבחורה היא זו שמובילה לפגישה, כי אפשר להגיד שנוח לי בתוך הבלאגן של עצמי, ובאותה נשימה אני גם אציין שאלו לא החיים שדמיינתי שיהיו לי, ואני לא כל כך שמח מהמקום שבו אני נמצא. אבל לא רע לי לחלוטין, בכל זאת, פשוט אני מרגיש שמגיע לי הרבה יותר, אך אין לי את הצורך או הרצון בעשייה. מה קורה פה?

יש לי אחות מאוד מצליחה בקנדה, יש לה קליניקה פרטית משלה, וההורים תמיד דואגים להשוות בינינו ולשאול למה לא יצאתי כמוה. היינו בקשר ממוין, עם שיחות נפש מאוד מחזקות, עד שלאחרונה היא החליטה לצאת עליי, שאני כלומניק, פרזיט שלא עושה כלום, לא מממש את הפוטנציאל, לא מעז לקחת סיכונים, בשום תחום, ונשאר באיזור הנוחות. אני מסתכל החוצה ואני רואה עסקים נסגרים, חברות מפסידות סכומי עתק, אנשים שלא סוגרים את החודש, וזה די מנחם אותי, שלא ניסיתי לפתוח עסק, וחסכתי לעצמי כישלון. ואני רוצה להזכיר שאני בקושי יוצא מהבית כבר כמה שנים, חי מחסכונות, חיים צנועים, בזמן שהוריי משלמים על השכר דירה, ואני על החשבונות.

ניסיתי טיפול עם כוסות רוח ודיקור סיני, שיאצו, זה היה נחמד וכן עזר לי קצת לנפש, אך האמת היא שאין לי מוטיבציה לעשות כלום ואני די מפחד להגיע לגיל 40 ולהישאר רווק.. מה גם שהביקוש אליי ירד, והאיכות של הנשים שאוכל להשיג תרד גם כן.

יש לכם עיצות כלשהן בשבילי?