נכשלתי בטסט שביעי באוטומט, אני מיואש לגמרי ואין לי יותר כוח או כסף לזה

היי לכולם, וסליחה אם אחפור
אז קודם כל אני מסיים עכשיו יב. נולדתי בכפר סבא למשפחה טובה ומבוססת יחסית, ההורים שלי אהבו אותי מגיל קטן, יש לי ממוצע בגרויות טוב מאוד ויש לי חברים באמת טובים. עד עכשיו החיים שלי לכאורה, מושלמים.

כשהייתי בגן איבחנו אצלי הפרעת קשב וריכוז ברמה גבוהה, ולקות קיצונית בראייה מרחבית. עכשיו אני אגיע לתכלס.
התחלתי ללמוד נהיגה בסוף כיתה י'. התלהבתי מאוד, התחלתי ללמוד לנהוג בידני, ועברתי תיאוריה ראשונה בקיץ 2018.

אחרי 20 שיעורים, הבנתי שידני זה לא בשבילי בכלל, ועברתי לאוטומט. בסוף כיתה יא, ניגשתי לטסט הראשון. הוא כמובן הלך פשוט מזעזע. מיד כשהתחלתי לנסוע, עברתי תמרור עצור, בלי לעצור לפני קו העצירה, וחטפתי ברקס. נכשל!
בקיץ ניגשתי לטסט השני, ונכשלתי שוב על טעויות דומות ואותו טסט הלך עוד יותר גרוע.
במהלך הקיץ פחות בשיעורי הנהיגה, כי היה לי מסע לפולין ועוד המון במהלך הקיץ. כשחזרתי מהמסע, הזמנתי עוד טסט וקבעתי כמה שיעורים עם המורה שלי, והאמת, שהכל הלך בסדר, עד שהגיע הטסט לקראת סוף הקיץ. שוב דפק לי ברקס, ושוב נכשלתי.
בנובמבר-דצמבר כזה, קצת לפני חנוכה האחרון, ניגשתי לשני טסטים רצוף וגם בהם נכשלתי.

אלא שאז, הגיעה הקורונה וקיבלתי הפוגה של כחודשיים.
מאז חזרתי ללמוד, וניגשתי לשני טסטים. אחד לפני חודש בערך, והשני היום.
אז מה שקרה זה שרבע שעה מתחילת הטסט נהגתי ממש מעולה, ואז הגיעה שטות שעשיתי, והיו שני נתיבים לפנייה שמאלה. מסיבות מסוימות ולא קריטיות, הייתי צריך להיות בימני יותר, ונכנסתי לשמאלי יותר. בעקבות הטעות הקטנה הזאת, הטסטר נגע נגע לי בהגה, וזה מה שהוריד לי את הביטחון לשארית הטסט והגעתי שאני עושה טעויות רציניות בהרבה, וכמעט עובר באדום, אלא שהטסטר שם ברקס, ועוד פעם, בפעם השביעית נכשלתי!

זה לא הדבר הראשון שלוקח לי זמן יחסית לחברים שלי, אבל זה כבר מגוחך! אנשים שהתחילו ללמוד חודשים אחרי, כבר עוד מעט ייגמר להם הנהג חדש. גם במשפחה לצערי, רוב המשפחה המורחבת, כולל ההורים, האחיות הגדולות שלי, הדודים, ורוב בני הדודים, עברו טסט ראשון בידני תוך כמה חודשים בודדים.
הוצאתי כבר יותר מ20000 שקל על הרישיון ונגמר לי לגמרי הכסף בבנק.
אני כבר נוהג בסדר גמור בשיעורי הנהיגה, גם לפי מה שמורה הנהיגה שלי אומר.

השאיפה הראשונית הייתה להיות שמיניסט עם רישיון נהיגה, וזה לא קרה. השנה שאפתי לצאת לשנת שירות עם רישיון, וגם זה לא קרה.

אני מיואש לגמרי כבר, ואין לי שום מוטיבציה או כוח להמשיך. עצות יעזרו לי!
תודה מראש לכולם