ההורים מתעללים בי נפשית ומילולית. מה אני יכולה לעשות?

שלום לכולם, יש לי הורים שעד גיל 18 היו מתעללים בי פיזית בשביל להוציא את התסכול והעצבים שלהם ונוסף לכך גם היו מתעללים בי מילולית ונפשית, אך כיום הם רק מתעללים בי מילולית ונפשית.
לדוגמא: " תראי את חבר שלך כמה הוא התקדם בחיים ואת נשארת כלומניקית במקום, לא יצא ממך כלום, הוא קונה לך דברים משמינים כדי שתתנפחי ואז אחרי שאת תהיה בכיסא גלגלים הוא יזרוק אותך ויחפש משהי אחרת " ( את זה הם אמרו לי וזה ממש פגע בי כי זה לא נכון, גם אמרתי להם לפני כמה זמן שאני רוצה ללמוד כלכלה וניהול ובשביל זה אני הולכת לעשות השלמת בגרות וגם מצאתי עבודה קבועה בינתיים, נוסף לכך יש לי בעיה של כבד שומני וחבר שלי מתפנק על אוכל לפעמים אז הוא מזמין מגש של פיצה לשניינו,למרות שאני אוכלת רק 2 משולשים והוא את השאר, נוסף לכך חבר שלי גם אמר לי שהוא בחיים לא יזרוק אותי גם אם לא תיהיה לי עבודה בגלל שאני האור שלו, הוא טוען שבזכותי הוא הפך לאדם טוב יותר ממה שהוא היה).
" אנחנו לא מוכנים לגדל ילדה בכיסה גלגלים, אם תהיי בכיסא גלגלים אז נשאיר אותך ברחוב עם הדברים שלך" ( חבר שלי אמר לי שאם זה יקרה לי אז הוא ידאג לי, למרות שאני מקווה לא להגיע למצב הלא נעים הזה).
" תראי איזה חזירה שמנה את " ( זה פוגע לי בביטחון העצמי למרות שאין לי כי אני באמת בחורה שמנה).
" את רוצה למות ?" ( הרבה פעמים רציתי למות בגלל ההורים שלי שלא סבלתי את ההתנהגות שלהם אלי, ויש מלא דרכים למות, כמו למשל לתלות את עצמך, לדקור את עצמך, לחתוך וורידים , לקפוץ מהגג, לבלוע כדורים והשמנת יתר, לי לא היה אומץ לשום דבר מאלו חוץ מהשמנת יתר כי אני אדם שאוכל לפי הרגש, כלומר אם אני עצובה או מדוכאת אז אני ידפוק מגש פיצה לבד, מצד שני אני עדיין רוצה להחיות כדי להיות עם הבן זוג שלי ולהקים איתו משפחה נורמאלית, חמה ואוהבת).
" תראי איזה מוצלחת הבת של השכנה, היא גם יותר יפה ממך, למה את לא ככה ?" ( כל פעם שהם היו משווים אותי לאדם אחר זה רק גרם לי לשנוא את עצמי ולהרגיש לא רצויה, כמו תינוק שהיה אמור לעבור הפלה כי לא רצו בו ).
" הלוואי שהילד הקטן שלנו היה נולד במקומך ואז היינו עושים הפלה" ( זה גרם לי לקנא ולשנוא את אח שלי הרבה מאוד זמן, עד שהבנתי שהוא לא אשם בזה).
" את תראי גם הוא יזרוק אותך " ( זה משפט קבוע שלהם שהם אומרים לי כל פעם שאני מוצאת זוגיות שאני מאושרת בה ואז בגלל המשפט הדבילי הזה אני מתחילה לפתח דחק כלפי הבן זוג גם אם אני לא מתקוונת לזה).
" בת כמה את בכלל?, זאת באמת היום הולדת שלך ?"
( את זה הם שאלו תוך כדי שהם אוכלים לי את עוגת היום הולדת שהבן זוג שלי קנה לי כדי להפתיע אותי ולחגוג איתי לבד משום שהוא יודע שלהורים שלי לא איכפת ).
אלו רק חלק קטן מהדוגמאות.
אני ממש לא רוצה לגור ולהחיות איתם יותר , בא לי לקנות דירה ופשוט לנתק מהם קשר, הבעיה היא שאין לי כסף לדירה וגם להשכיר דירה זאת לא ממש אופציה בשבילי עם המצב הכלכלי שלי ( אני בקרוב מתחילה עבודה שהשכר הקבוע שלה הוא 3,500 שקל לחודש ויש אפשרות להרוויח בה גם 7,000 שקל בחודש מבונוסים ויש גם אפשרויות קידום רבות ולחבר שלי יש חצי מליון שקל בבנק שהמשפחה שלו חסכה לו וכרגע הוא קצין בתחילת דרכו אז המשכורת שלו לא משהו ( 1,500 שקל בחודש), אבל לאומתו לי אין חסכון בבנק משום שאמא שלי רימתה אותי ולקחה לי את הכול מהבנק בשביל לקנות רכב יוקרה ליום הולדת של אבא שלי כשבפועל היא אמרה לי שזה בשביל להשקיע בלקנות נכסים במולדובה ולהשכיר אותם, ככה שאני צריכה לחסוך עכשיו את שאר הכסף לדירה של 3 חדרים בתקווה שאני ימצא משהו בפחות ממליון, כמו כן אני והבן זוג שלי כבר שנתיים יחד ואנחנו רוצים להתחתן גם, חשבנו פשוט להירשם כנשואים במשרד הפנים וברבנות וזהו, כי לפחות לדעתי עדיף לחסוך את הכסף של החתונה בשביל דירה משום שחתונה ממוצעת יכולה לעלות 200,000 שקל פלוס.
אגב שחכתי לציין שאני לא יכולה לעבור לגור אצל ההורים שלו בגלל שהעבודה שלי והלימודים הם במרכז והם גרים בצפון במרחק של ארבע שעות מהמרכז, ואני לא מסכימה לחבר שלי לבזבז את החצי מליון שיש לו בבנק בכלל, אמרתי לו שישאיר את הכסף בקרן השתלמות לעוד כמה שנים כדי שיגדל ואז בעתיד נוכל לקנות יחד דירה בפחות משכנתא.