אני פשוט כישלון, אין לי עבודה כבר שנה אין רשיון ואני לא מספיק טובה להתקבל ללימודים. השתחררתי לפני שנה וחצי ועבדתי רק פעם אחת בחיי למשך 3 חודשים אבל עזבתי בגלל חרדה חברתית. אנשים שעבדתי איתם ריכלו עלי למרות שעבדתי קשה והיו יותר גרועים מהלקוחות, אחת מהתקופות הגרועות בחיי אבל לפחות היה לי כסף.
אני יודעת שלכולם קשה ואני סתם בכיינית אבל אני מתחילה להיות אובדנית. ניסיתי להתקבל לחנויות שאני אוהבת וטיפה שיקרתי בקורות חיים אבל לא חוזרים אלי. כל מה שעשיתי שנה שעברה זה לטוס פעמיים אחרי צבא ופסיכומטרי שעברתי עם ציון גרוע.
לא היה לי מעולם כיוון חד ללימודים כי כלום לא עניין אותי ועכשיו כשאני מעוניינת במשהו אין לי ממוצע בגרויות גבוה מספיק (83) ופסיכומטרי גם לא טוב.
אני מנסה לשפר אבל עכשיו הבגרויות נדחו ואני בקושי זוכרת ומרגישה שפיתחתי בעיות קשב וריכוז עם השנים.
הייתי הילדה החכמה בכיתה עד שהתחלתי להבריז בגלל הדיכאון והחרדות.
איך אני מוצאת עבודה? אני אשמע בכיינית אבל אני לא רוצה מפעל, סופר או תחנת דלקת כי אנשים יוצאים מהעבודות האלה בוכים (התפטרתי ממפעל אחרי יומיים בגיל 17 בגלל הכאבים).
אני התחלתי ללמוד תאוריה לרשיון אבל אין לי שום מידע ברכבים בכלל כי אין לנו רכב במשפחה ומפחדת לעשות צחוק מעצמי.
אין לי בן זוג, היה לי אחד לזמן קצת ונפרדנו וזהו ככה שנשארו לי רק משפחה וחברים שתודה לאל הם נורמלים.
אז אני טיפשה ואני בכיינית מדוכאת ופשוט כישלון ואני לא אתאבד כי זה שלב שעברתי כשהייתי נערה ואני הרבה יותר חזקה עכשיו ויודעת שזה לא נכון אבל הלוואי שלא הייתי מתקיימת.
אז רציני מה לעשות? הלכתי לחנויות פיזית ושלחתי קורות חיים למלא מקומות ולא רוצים אותי, אני מנסה ללמוד ולא מצליחה להבין כלום ובאלי לבכות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות