כל הזמן ריבים בבית, אני חייבת עזרה!

היי,
אני הודיה בת 14 והשעה האחרונה הייתה לי פשוט סיוט.

האחים הקטנים שלי נהגו לפעמים לריב בשגרה הרגילה אבל בגלל ההסגר יוצא שהם רבים מלא כל הזמן! כשהם רבים אחותי צורחת בכל הבית כמו משוגעת ואבא שלי צועק עליה (בצדק) כדי שתפסיק.
אין להם רגע דל! ככה זה כל דקה בבית כל יום!

אני על בסיס יומיומי מדברת עם חברות שיחות פייסטיים משותפות.
השיחות בדרך כלל מתקיימות בערב בשעות שכל המשפחה בסלון ובמטבח מסתובבים.

לי בחיים לא יצא שדיברתי עם חברות כשהדלת של החדר שלי פתוחה.
או בחיים לא יצא שלקחתי את הטלפון עד למטבח או לסלון בביטחון שלא יצעקו ברקע כל הזמן (מה שאגב כל החברות שלי עושות בחופשיות).
פחדתי שישמעו אותם צורחים ברקע ויחשבו שהמשפחה שלי משוגעת (כי היא לא) והן בחיים לא ירצו לבוא אליי הביתה וכל מני דברים כאלה.

היום בפעם הראשונה העזתי לצאת מהחדר ליד המשפחה שלי ולדבר עם שלוש החברות הכי טובות שלי.
הייתי במטבח והכנתי עוגיות תוך כדי שנעזרתי באחת מהן שידעה את המתכון והסבירה לי מה לעשות.

כל השיחה שהייתי בסביבת המשפחה שלי שמתי את עצמי על השתק כדי שלא ישמעו אם פתאום מישהו מהמשפחה יצעק ברקע.
רק כשהייתי צריכה לדבר אליהן פתחתי את המיקרופון וכשסיימתי סגרתי אותו מייד.(הן יכולות לראות שאני שמה את המיקרופון שלי על השתק)
רק מה שיותר דאגתי שיחשבו שיש לי מה להסתיר.

התחלתי להכין את העוגיות ובדיוק אבא שלי קם מהספה וראה ששכחתי לפנות למקרר את הגבינה מהשולחן אחרי שאכלתי.
אז הוא אמר לי:"למה לא פינית את הגבינה? תפני עכשיו!"
עניתי לו:" אחר כך אני מכינה עכשיו עוגיות" (בזמן הזה הייתי על השתק)
באתי לדבר לחברה שלי כדי לשאול אותה משהו על העוגיות אז פתחתי את המיקרופון ופתאום הוא התחיל לצרוח: "לא, לא אחר כך את מפנה את זה! עכשיו!" וכולן שמעו אותו צורח עליי. ישר סגרתי את המיקרופון, הפנתי את המצלמה הצידה והסברתי לו שאני מדברת עם חברות וכולן שמעו אותו צורח עליי, אמרתי לו שיפסיק לצרוח מכל דבר וזה לא דרך.

אחר כמה שניות קלטתי כמה שזה נורא כי דימיינתי את עצמי בסיטואציה שאני שומעת את אבא של חברה הכי טובה שלי צורח עליה אני בטח ירחם עליה ויפחד ממנו כשאתקל בו.

אז ישר חשבתי שככה הן חושבות והתחלתי לבכות במטבח, ישר ניתקתי את השיחה וצעקתי על אבא שלי תוך כדי בכי שזה מעצבן שעל כל דבר הוא חייב לצעוק.

אחרי שבכיתי וצעקתי עליו מכעס הוא צעק עליי גם והלכתי לחדר, טרקתי את הדלת, נעלתי והתחלתי לבכות ממש מבושה שחברות שלי היו צריכות לשמוע אותו צורח עליי.

עד עכשיו כל החברות שלי מתקשרות אליי ואני לא עונה מרוב בושה כי אין לי שום תירוץ להגיד להן.
יש מצב שהן שמעו ממש קצת מזה ואני יכולה לספר להן תירוץ כלשהו אבל אין לי מושג מה!
אם יש לכם תירוץ כלשהו שלא יחשבו שהוא צעק עליי פליז תכתבו!

*חשוב לי לציין שהן ראו שכל הזמן שמתי על השתק וכשאבא שלי צעק הן שמעו רק משהו בסגנון של: " את עכשיו הולכת לפ.." בהרמת קול אחרי זה ישר ניתקתי*
אם יש לכם תירוץ לזה פליז תכתבו