אבא שלי אלים ועושה לי סיוטים בלילה

היי לכולם, אז אתחיל בהקדמה.
שם בדוי, בת 19, חזרתי בתשובה לפני שנתיים בערך וכל הבית שלי חילוני לגמרי.
אני שומרת שבת, מתפללת, ממש מאמינה, כשרות..
ההורים שלי חילונים, אוכלים חלב ובשר, אבל משתדלים לכבד בבית.
אמא שלי השיגה לי פלטה ומיחם אני קניתי.
התגייסתי לצבא קיץ שעבר, משרתת בבסיס סגור עם תנאים מאד טובים ויוצאת הביתה חמשושים עם אפטר לעתים.
מכאן לענייננו-
אבא שלי בא מרקע מאד קשה, הוריו ניצולי שואה נפטרו מצער שאבי היה צעיר, אח שלו הגדול חלל צהל, שנפל במלחמה שהיה קטן.
כל הדברים האלו הפכו אותו לבן אדם קשוח והישרדותי מאד.
מאז שאני זוכרת את עצמי היה מתנהג באלימות כלפי וכלפי אחיות שלי הגדולות, פעם גרר את אחותי הגדולה באוזן כשהיא בשכיבה לחדר שלה כי הציקה לי והיא הייתה בסביבות גיל שמונה, בארוחות שישי היה זורק על אמא אוכל אם הייתה אומרת משהו לא במקום, מתנהג באלימות מילולית כלפינו, קללות קשות ופוגעות, גם היום יכול להגיד לי מול שולחן מלא באורחים שאני טיפשה ושהמוח שלי ריק, ויחזור על זה גם אם אבכה ואגיד שהוא פגע בי (בגיל 19!).
בשבתות מוציא לי את המיחם מהשקע למרות שאני שמה בו כמות קטנה שתספיק לי, ישר אחרי ארוחת שישי מוציא את הפלטה מהשקע, חשוב להגיד גם שלא חסר לנו כסף ברוך השם וששניהם עובדים עם משכורות מכובדות.
תמיד לא הרשה לאמא שלי לעשות דברים בעצמאיות, מתעצבן כשהיא רוכשת דברים לבית או בשבילה על דעת עצמה, תמיד מעניק לנו תחושה "שרק הוא מחליט" ואין לנו שום דעה בשום דבר. ואם אנחנו עושות משהו שהרגיז אותו כמו להזמין דברים משהו שכל בחורה יכולה לעשות (ומכספנו שלנו שעבדנו בשבילו) אומר שזה כסף שלו ושנחזיר לחנות ומתנהג בצעקות ואלימות.
אחרי ארוחות משפחתיות יכול לשכב על הספה עם רגל למעלה, לשים כרית על האיבר שלו כשהוא עם בוקסר ופשוט לאונן, זה מילדותי ככה, ועושה לי סיוטים, גם כשאמרנו לו שיפסיק וזה מטריד הוא ממשיך עם ההרגל המגונה.
לפני שנתיים בערך התחלתי לחלום עליו בסיוטים ממש קשים בלילות, שהוא רודף אחרי בריצה כשאני יחפה ומרביץ לי, שהוא לא מגן עלי כשעושים לי משהו.
לפני שנה ברחתי מהבית כשהוא התנהג ממש באלימות, נעלתי את עצמי בחדר של אחותי וקפצתי מהחלון שזה היה ממש מסוכן ורצתי לבית של חברה שגרה מרחק של 10 דק הליכה. ובכיתי המון.
אמא שלי מתארת שגם שהתחילו לצאת בחיים לא אמר לה שהיא יפה והחמיא לה, תמיד הוא מוריד לה את הבטחון עד היום ואומר לה שהיא שמנה (למרות שהיא נראת בת 20) והיא עם דימוי עצמי ממש נמוך.
כל האחיות שלי עזבו את הבית בגיל מאד צעיר אחרי הצבא ואני נשארתי לבד איתם.
הוא גורם לי לבעיות נפשיות קשות מאוד, לדכאון, לשאלות קשות שאני שואלת את עצמי, משתלט לי על החיים, גם כשאני מבקשת שלא יעשה משהו הוא בכוונה עושה כי יש לו את הכוח וגורם לי בכך לצער עמוק.
יש לי חבר דתי שאני אוהבת מאוד והוא מדהים ורגיש כלפי מאד,אבל תמיד פוחדת איך אדע שהוא לא יתנהג אלי באלימות כמו אבא שלי ויש לי סיוטים.
חשוב לציין שהדבר הזה הפך אותי (בדרך הקשה) לאדם חזק וחסון מאד.
אשמח לעצות..