שלום לכולם.
שמי בן אני גר באזור המרכז אני בן 19 ואני כרגע חייל בצהל.
לפני כחצי שנה התגלה לאבא שלי המחלה הארורה ביותר מחלת "הסרטן", וזה התגלה בשלב 4 שזה השלב הכי קשה שיש במחלה הזאת.
הסרטן שיש לו זה מילנומה גרורתית(סרטן העור) והגרורות האלה הגיעו גם למוח..
הייתה לנו לפני כמה זמן שיחה עם האונקולוגית שלו ובאופן הכי קר והכי אכזרי שיכול להיות אמרה לנו שאי אפשר לדעת כמה זמן נשאר לו ויתכן שזה כמה חודשים בודדים.
אחרי השיחה אני קיבלתי הלם ולא ידעתי איך לאכול את זה.
אבא שלי כרגע בבית מתפקד כרגיל אולי קצת חלש אבל הוא באמת עושה הכל.
מבשל, מתקלח, מדבר, אוכל וכו.
בתור אחד שאוהב לצאת למסיבות, להנות מהחיים לצאת עם חברים וכו, איך אני אמור להמשיך לעשות את זה ולחיות כרגיל?
אני לא חושב שיהיה לי יותר שמחת חיים.
איך אפשר לתפקד כרגיל???
איך??
המצב היה כל גך נורמלי אצלי, איך הכל התהפך??
אבא שלי רוצה לראות אותי עם מישהי במידה והוא..
וזה גם מלחיץ אותי שאני צריך למצוא מישהי שיגרום לו נחת.
אני כל כך קשור אליו נפשית אני לא יודע איך אני אתמודד בלעדיו.
אני היחידי ששפוי במשפחה שלי לאחותי יש חרדות ואני צריך להיות חזק בשביל אמא שלי אני אני כל כך שבור ומרוסק.
אני לא מסוגל לתפקד כבר.
אני כל הזמן נמצא בבתי חולים, כל הפרספקטיבה שלי על החיים השתנתה לחלוטין ב180 מעלות.
אם פעם חשבתי שהחיים זה שמחה וכיף והנאה אני מבין שזה סבל בלי יתואר.
אני לפעמים חושב אולי עדיף לי שאני אלך איתו מאשר שאני יעבור את הכאב לב הזה.
אני לא יודע מה לחשוב כבר..
הוא אמור לבצע הקרנות ואולי הליך כירורגי אני בספק שזה יעזור.
איך החיים כאלה אכזריים?
איך אפשר לחיות ככה?
מה הטעם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025