מרגיש מנוצל ומושפל בתקופה האחרונה (מאז קורונה). מה לעשות?

אני עובד במשרד רואי חשבון ובו עובדים חמישה עובדים: אני, הבוסית שהיא רואת חשבון, רואת חשבון שכירה, מנהלת חשבונות ומזכירה.

מאמצע חודש מרץ, שתי רואות החשבון והמזכירה הפסיקו להגיע פיסית למשרד והן רק "עובדות מהבית", כשבפועל רק אני ומנהלת החשבונות מגיעים פיסית למשרד ועובדים כרגיל.

אני לא ממש בטוח איך זה קרה, אבל נוצר מצב שהעבודה של הבוסית, רואת החשבון השכירה והמזכירה בעצם נופלת רק עליי, בזמן שהבוסית מגיעה בערך אחת לשבוע למשרד פיסית ומתעסקת רוב הזמן בעניינים האישיים שלה - יש לה ארבעה ילדים והיא התגרשה לא מזמן, אז אני מבין. גם לגבי המזכירה - היא לא נמצאת פיסית במשרד ומן הסתם מזכירה היא זו שעונה לטלפונים, מסדרת יומן, מתייקת מסמכים.. דברים שמצריכים נוכחות פיסית במשרד, אז אני עושה את העבודה במקומה. ושוב - באמת שלא כזה אכפת לי, אני גם לא מתלונן על זה ופשוט עושה ושותק...

ואמנם, רואת החשבון השכירה שממשיכה לקבל משכורת כרגיל, לא שזה ענייני, באמת שכמעט ולא עושה כלום, כי בפועל אני זה שכבר למעלה מחודש מטפל בתיקים שלה ומדבר עם הלקוחות שלה, אין לה ילדים ככה שאני לא כל כך מבין איזו סיבה יש לה לא לעשות שום דבר.

אני מבין את הנסיבות החריגות ומן הסתם אכפת לי מהמשרד כיחידה אחת ומההצלחה שלנו כצוות, פחות מפריעה לי העבודה עצמה והעומס המטורף שנופל עליי, אלא יותר מהיחס שאני מקבל מהבוסית שלי ובעיקר מההתנהלות של הרואת חשבון השניה.

ולא רק שהיא באמת שלא עושה שום דבר מהבית, השכירה, היא גם כל הזמן מתלוננת בקבוצת ווטסאפ שהיא "קורסת תחת העומס" אבל יותר גרוע - במעט שהיא כן עושה היא עושה טעויות. אחרי שהיא הגישה דיווח לא נכון באיזשהו תיק שלה (והלקוח שלנו קיבל קנס של 500 שקל בגלל הפאשלה שלה), היא ביקשה ממני להגיש דיווח אחר באופן מקוון בשבילה, בהתחלה שאלתי אם היא לא יכולה להגיש בעצמה והיא התעצבנה ורשמה ש-"אין לה זמן להגיש והשאלה שלי לא במקום" ואז כששאלתי אם היא בטוחה שהדיווח נכון היא יצאה עליי ממש בקבוצת ווטסאפ ורשמה שאני חוצפן ושהיא לא מוכנה לרדת לרמה שלי ושאני צריך לדבר אליה בכבוד.. האבסורד הוא שבאמת הייתה טעות במה שהיא ביקשה ממני להגיש (שאני תיקנתי בלי להגיד לה).

ובנוסף, אני מרגיש שהבוסית ממש "מחפשת אותי" על כל דבר קטן והיא מסוגלת לצרוח עליי (ממש צרחות, מזכיר לי את ימי התיכון שלי) על השטויות הכי קטנות בעולם:

1. פעם אחת היא התעצבנה וצעקה שהגשתי דיווחבלי שהיא עברה עליו כשזה היה הדד-ליין שלנו ביום האחרון שהיינו צריכים להגיש והיא לא ענתה לי בטלפון כל היום (זאת אומרת, הייתי חייב להגיש אחרת הלקוח שלנו היה מקבל קנס בגלל שהגשנו באיחור), חשוב לציין שהיא צעקה לפני שהיא בכלל הסתכלה על מה שהגשתי ורק אחרי שהיא הסתכלה היא אמרה שהדיווח בסדר אבל לא התנצלה.

2. פעם אחרת לא שמתי לב שאין לי דלק ברכב אז עצרתי לתדלק בבוקר ואיחרתי ברבע שעה למשרד, היא צרחה עליי (ממש צרחות!!!) עשר דקות שאני חסר אחריות ושהיא לא יכולה לעבוד ככה ו-"הזהירה" אותי שזה לא יחזור על עצמו יותר אף פעם, חשוב לציין שזה היה ביום שהיא עצמה בכלל לא הייתה במשרד!

אני יודע שזה לא המשרד שלי ולא ממקומי או מתפקידי לפקח על מה כל עובד עושה או לא עושה במקרה הזה, אבל אני פשוט לא יכול להתעלם מהעובדה שהיחס שלה אליי, שלטעמי באמת מנסה ומשתדל להיות הכי בסדר בעולם ולהחזיק את המשרד בתקופה המשוגעת הזו הוא כמו יחס לשק איגרוף, כשמצד שני לעובדת השניה שגם לא עושה כלום וגם עושה טעויות על חשבון הלקוחות שלנו היא מתנהגת בכפפות של משי! סתם לדוגמה, כשהשכירה רשמה שאני חצוף וצריך לדבר אליה בכבוד - הבוסית רק רשמה "חבר'ה, אני יודעת שכולנו לחוצים ועמוסים, בואו ננסה להתנהג בבגרות ולעבור את התקופה הזו ביחד".

כמו שרשום בכותרת - אני מרגיש מנוצל אבל בעיקר מושפל, כל בוקר אני קם בבאסה ופשוט לא מתחשק לי ללכת לעבודה. מה שכן מתחשק לי? להגיד לבוסית בצורה הכי ישירה "אני לא מוכן שיתנהגו אליי כמו כלב" ופשוט לקחת את הדברים שלי ולעזוב, אבל אני יודע שזה "ידפוק אותה" (כי כמו שרשמתי, כרגע אני באמת עושה 90% מהעבודה במשרד) וכפועל יוצא מזה - הלקוחות שלי ידפקו ואני ארגיש אשם על זה.

כמובן שאחרי שהמשק יחזור לפעילות רגילה אני מניח שאחפש משרד אחר, אני עובד שם שנה וחצי ועד עכשיו הכל היה סבבה למרות שהשכירה די עצלנית ודי מסנג'רת אותי, אבל לא כזה אכפת לי.. זה הקצין לרמה בלתי נסבלת.

מצטער על האורך ואני מודה מקרב לב למי שהשקיע מזמנו לקרוא את זה היה נחמד גם סוף סוף להוריד את זה מהלב.. רציתי לשאול האם מישהו גם מתמודד עם סיטואציות דומות ובנוסף, לשמוע את דעתכם לגבי מה אני יכול לעשות כרגע ואולי עצות לאיך "לבלוע את זה" יותר טוב, כי באמת.. כל יום כזה הוא פשוט מבאס, מתיש, מעצבן ובעיקר - הורס לי את כל המצב רוח, גם אחרי שעות העבודה.

תודה רבה, בריאות לכולנו!