בעבר שיניתי את מיני וטסתי לתאילנד כדי להיות ליידי בוי ועכשיו יש לי טראומה...

אז ככה
איך זה התחיל: ראיתי כתבות ושמעתי על הזנות בתאילנד וזה
וקראתי על המחירים שם באינטרנט...
התחלתי לקנא רצח כשראיתי את המחירים
בהתחלה הבלגתי על זה אבל אחרי שנה בערך טסתי לתאילנד עם כמה חברים ושם באמת הבנתי כמה הם מרוויחים שם. במיוחד הליידיבויז.
אחרי שחזרתי לא הפסקתי לחשוב על זה ואחרי חודשיים התחלתי בתהליכים לקבל אשרת מגורים שם
ובערך שנה אחרי הטיול קיבלתי אשרה ואמרתי להורים שאני טס לרילוקיישן באירופה.
טסתי לשם וקניתי הורמונים והתחלתי להזריק
מן הסתם רציתי גם לחזור להיות גבר אז לקחתי גם הורמונים שמשמרים את התפקוד התקין של האשכים.
בקיצור התחלתי לקחת הורמונים נשיים בכמויות עצומות, לגדל שיער וכל זה
אחרי חצי שנה נראיתי כמו אישה, כאב לי לראות את זה אבל חשבתי לעצמי שזה שווה את הכסף.
הלכתי למועדוני ליידיבויז ושם הבוס עשה לי "בחינת קבלה" ששם הבנתי מה אני הולך לעבור (הוא שילם לי על זה כסף) וזה לא היה כיף בכלל.
כשהתחלתי לעבוד שם קיבלתי כמות כסף שמשתווה ל350 שקל לפגישה (זה מקום יוקרתי שמקפיד על הגנות, במקומות אחרים הציעו לי סכומים בזויים של 70-150 שקל (בשווי מבהאט)
כל פגישה הייתה סבל עבורי אבל רציתי כסף
כל יום הבאתי בסביבות 3500 שקל וכל הזמן אמרתי לעצמי שזה שווה את הכסף
אחרי שנה וחצי יצאתי משם עם 1.6 מיליון שקלים והפסקתי עם ההורמונים הנשיים וכמובן שהפצצתי את עצמי בטסטוסטרון והלכתי לניתוח הסרת חזה, אחרי בערך 4 חודשים נראיתי כמו גבר ואפילו יותר טוב ממקודם (התאמנתי בזמן הזה, ועם הסטרואידים אז בכלל הייתה הפצצה בעלייה וגם זה השפיע על הפנים והם נהיו גבריות יותר)
חזרתי לארץ ההורים שלי לא יודעים מכלום וחושבים שסתם תפסתי לעצמי איזו משרה וגם סיפרתי להם שיצאתי בחיסכון של 300 אלף שקל
עשיתי בדיקות זרע והכל תקין
אבל
עכשיו, אחרי כל זה אני בקושי נרדם.
אני כל הזמן חושב על מה שעברתי שם, על הכאבים (אתם יודעים איפה), על הפרצופים של הגברים שם כשהם גומרים, על כל הסבל שעברתי.
גם כשאני מצליח להרדם אני מתעורר באמצע מסיוטים
אני כבר שלוש חודשים לא עובד, אני לא מצליח. אני סובל, זה רודף אותי.
כשזה עולה לי לראש אני מרגיש חלש ולפעמים אני נופל על הרצפה
קשה לי.
אני עוד מעט מתחיל טיפולים אצל פסיכולוג אבל אני אשמח שתעזרו לי
אני מתחרט שעשיתי את זה ואני מבין עכשיו שכל הכסף שעשיתי לא שווה את זה בכלל.
אני בקושי משתמש בכסף, אני לא יודע איך להשתמש בו ומה לעשות איתו.
אני כנראה הולך לבזבז אותו על פסיכולוגים וטיפולים וכדורים.
אני לא מבין למה זה לא פשוט יוצא לי מהראש? למה זה מגיע לי? אני מבין שהייתי מטומטם אבל אני לא יכול לשנות כלום ממה שהיה.
מה לעשות? תעזרו לי.