זה לא הקשר שדמיינתי, מתוסכל מאוד מבחינה מינית במיוחד...

אין לי ממש את מי לשתף אז אני פורק פה את מה שאני חושב, אתם לא חייבים לתת עצות, אני לא מחפש עצות, פשוט מעניין אותי לדעת מה אנשים אחרים חושבים על המצב שלי.

זה יהיה טיפה ארוך, מתנצל מראש.

אז ככה, זה קשר של 3 וחצי שנים, הכרנו בצבא, אני גר באזור חדרה והיא בקריות אני בן 25 והיא בת 22, ידענו עליות ומורדות ביחסי מין.
היא לוקחת גלולות נגד הריון בשביל שנעשה את זה בלי קונדום, אבל החיסרון הגדול הוא שזה עושה אותה הרבה פחות רגישה וזה מפריעה לי שאני לא רואה את אותה נהנת כי זה מאוד עושה לי את זה לראות בחורה שנהנית בסקס.
הסקס אצלנו תמיד מתחיל ישר, כמו להדליק את המזגן, היא לא אוהבת משחק מקדים, היא מאוד נגעלת אם אני יורד לה (ורוצה לנשק אותה אחרי), היא לא מתגמשת אם אני מבקש שנעשה את זה במקום שהוא לא המיטה שלה, לפעמים באמצע האקט היא עוצרת אותי פתאום בגלל ש... : צריך להביא מגבות לשים על המיטה בשביל לשכב עליהם ולא על הסדין או המזרון חלילה (זה ממש לא מפריע לי לעשות סקס על המיטה בלי מגבות, לה כן) לא מרגישה טוב, כבד לה האוכל בבטן או כואב לה הראש, כל עצירה כזאת הורסת לי את ההנאה של הרגע וזה מתסכל אותי מאוד, אחרי הסיבוב הראשון שזה מרגיש טוב מאוד, הסיבוב השני ניהיה חרא ולא כיף בכלל...
בנוסף לזה היא בחורה מלאה, אז לפעמים כשהיא מעליי (תסלחו לי) אני פשוט מרגיש שאני נמחץ ולא נעים לי.

עכשיו למקרה שאתם תוהים, אני נמשך לחברה שלי, אני רואה שיש בה תכונות מאוד חשובות שאני רוצה שיהיו באישה, למעט כמה תכונות שאני פחות אוהב, פשוט ההתנהלות הזאת מתסכלת אותי כי זה קורה כל פעם מחדש, כי במקום להתלהב לבוא אליה, אני מרגיש שאני גורר את עצמי אליה רק שהיא לא תעשה לי סרט על למה לא באתי אליה.

לאחרונה אני מרגיש די מתוסכל ממשהו שהיא אמרה לי (כי זה לא היה ככה בשנתיים הראשונות שלנו) שהיא מעדיפה סקס פעם *בשבועיים*...
אני תיארתי לעצמי שזה מצב זמני בגלל שהיא בלחץ בין עבודה לימודים ולהשקיע בקשר שלנו, ובנוסף היא לוקחת גלולות (שמתלווה עם תופעות לוואי מסויימת) ולכן חשבתי לעצמי שכל זה משפיע עליה, אז אמרתי לה את זה וגם ציינתי בפניה שאני מבין שזה לא יהיה ככה לנצח.

מה שהפתיע אותי שהיא אמרה שוב שזה לא קשור כי ככה היא מעדיפה והיא לא יודעת אם זה ישתנה בעתיד, אז אמרתי לה שלדעתי זה לא תקין לבחורה בגילה לרצות לשכב רק פעם בשבועיים אם את נמשכת אליי, אמרתי לה שאני נמשך אליה ושיש לי חשק מיני חזק (לא בצורה של כל יום) ושאני רוצה אפילו שנעשה את זה פעמיים בשבוע, וכשיש שבוע שאני לא אצלה אז אני "פורק" לפחות כל יומיים-שלושה.

אז היא עונה לי ב"תרסן את זה"... למה לעזאזל שאני ארצה לרסן תפקוד מיני שהוא תקין לחלוטין? עניתי לה "כמו שאת יודעת אני בן אדם מיני ואני מאוד אוהב סקס, והצורה שזה מתנהל כרגע יכול ליצור בעיות בעתיד" היא לקחה את זה קשה כי היא חשבה שאני מדבר שטויות.
זה יצר מצידה קצת אנטי נגדי והיא לא דיברה איתי במשך יומיים אחרי זה היא התחרפנה קצת כי היא פחדה שהיא לא יכולה לספק אותי ושאני אעזוב אותה בגלל זה ואמרתי לה שזה לא יקרה ושאני מבין שזה תקופה לחוצה בשבילה ושאני לא אפרד ממנה בגלל זה...

אבל מה אם זה באמת יקרה?
אני תמיד מרגיש מתוסכל בגלל כל הדברים הקטנים האלה, ואני לא יכול להתכחש לזה ולחיות כאילו הכל בסדר, כי זה לא, זה מי שאני וככה אני בנוי.
מיותר לציין שהיא הראשונה שלי ואני הראשון שלה.
היה לי חסך גדול מאוד בגיל צעיר בחיי חברה, ועם בנות בכלל, וזה יצר אצלי מצב בעייתי כי אני מגיע למצב שאני חושב על סקס עם בנות אחרות ולא עליה, בגלל החסך שהיה לי.
אני חושב לעצמי "איך אני יכול להיות בטוח שככה אני רציתי שיראו יחסי המין שלי מבחורה אחת שגם ככה אני מתוסכל ממנה?"
אני מרגיש שיש לי רצון לשכב עם עוד בנות, ואני לא חושב שבמצב כזה אני כן יכול להישאר איתה בקשר כי אני לא אבגוד.

אפילו התחלתי ללכת לפסיכותרפיה בשביל להבין אם מתאים לי להיות בקשר בשלב הזה בחיים, כי בחיי זה מתיש כשחברה שלה גרה במרחק של שעה נסיעה ממך, ולא רוצה סקס כמו שאתה רוצה, זה בכלל מתסכל מאוד.

לאלו שקראו עד לפה, תודה שסבלתם את החפירה שלי, ושוב, אני לא מחפש עצות, אבל אני כן אשמח לשמוע מה אתם חושבים, הרגשות שלי מוצדקות בנושא?