אני מבין שלכל אחד יש נשמה ייחודית משל עצמו, משהו רוחני.
ואהבה זה בעצם אהבה לחלק הזה.
אז לפי זה, אנשים שאומרים "אני אוהב/ת את הנדיבות שבו/ה, את השמחה, את טוב הלב וכו' וכו'" - בעצם יש בזה
משהו לא נכון, כי התכונות בעצם תלויות בתפקוד תקין של המח, ואם למשל יש פציעה מסויימת - אז התכונות האלו כבר
לא באות לידי ביטוי.
אני למשל מכיר 3 זוגות שנפרדו לאחר שאחד מהצדדים עבר פגיעה במח.
אז האם אהבה "אמיתית" זה אך ורק לחלק הכי אמיתי/רוחני וכל השאר זה לא האהבה הכי אמיתית (כמו למשל שאומר
שאני אוהב זמר מסויים, אבל ייתכן שאני לא באמת אוהב "אותו" אלא את הקול שלו או את מה שהוא גורם לי לחוות, ואם
הקול שלו ישתנה או שההשפעה שלו עלי תפסיק - כבר לא אוהב אותו).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות