סיימתי את השירות למדינה, ומיד אחרי כבר תכננתי לעבוד וידעתי בערך במה, כשהשגתי את העבודה היא ממש לא הייתה מה שחשבתי ובשניה שהלכתי משם אבן ירדה לי מהלב כאילו הייתי בגהנום. החלטתי שאתן הזדמנות כי מה אני אעזוב אחרי יום? בוקר שאחרי הלכתי, ורציתי להתפרץ בבכי מעצם המחשבה להיות שם עוד 9 שעות. שלחתי לבוס הודעה, הלכתי ובערב התפטרתי. ניסיתי מאז עוד 2 עבודות ואין, אני הולכת לעבודה ופשוט נכנסת לדיכאון, מרגישה שאני לא מסוגלת לעבוד. ניסיתי לחפש שוב עבודה אבל אין שום דבר שאני מתעניינת בו! (אל תגיבו זה פשוט מאוד אם את אוהבת למשל לטייל אז מדריכה או משהו כי אין כלום שאני מתעניינת בו- באמת! ולא מגזימה) ובנוסף, ממש נוח לי בבית, לא רואה סיבה ללכת להיות פריארית של מישהו לעבוד 8-9 שעות ביום כל יום במשך חודש ולקבל כולה 5-6 אלף (יש לי ערך לכסף אני מזלזלת פה במדינה שקבעה שכר מינימום בדיחה) נראה לי דבילי ברמות הסכום לעומת העבודה.
(ואל תגידו עדיף את זה מכלום, כי זה לא) לימודים כרגע לא בראש כי שוב- לא מתעניינת בשום מקצוע .
בנוסף יש לי עסק עצמאי קטן שלא מכניס סכומים גדולים אבל מכניס, זו אחת הסיבות שמרגישה פרייארית לעבוד בשביל 30 לשעה ולקרוע את התחת, בזמן שבעסק אני יכולה לעשות ועושה 200₪ בפחות משעה, וגם אני הבוסית של עצמי. אני ממשפחה של עצמאיים אז אולי זה באופי שלי, אבל כרגע העסק לא גדול אולי יגדל עם הזמן.
יודעת שבסוף אצטרך לעבוד גם כשכירה כדי לחסוך כסף לעתיד שלי, אבל באמת שאין לי מושג במה כי כל העבודות כל כך לא בשבילי, ואני לא מוכנה לסבול ביומיום שלי בשביל כסף.
מה דעתכם? אני יודעת שצריך לעבוד אבל בפועל שמתחילה עבודה לא מסוגלת להישאר שם, וכרגע אין כלום שמעניין אותי אז אסבול בכל עבודה ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות